תקפו כהן לח

שהקשינו בריש סימן י"ז) והשתא ניחא נמי מה שהקשינו לעיל סימן י"ז על מ"ש הטור בסוף סי' שצ"א גבי בעיא דמתגלגל בסתם דאי תפיס לא מפקי' מיניה משום דהתם נמי ממונא הוא ואין לו היה הדין ברור היו הב"ד כופין אותו לשלם

סימן לד (ישוב נכון לדברי הסמ"ע סימן שס"ב ס"ק י"ג וסי' שס"ג ס"ק כ"ז שכתב דהרא"ש וטור מודים דבספיקא דש"ס מהני תפיסה שנראה לכאורה שדבריו תמוהין מאד) וניחא נמי השתא מ"ש הסמ"ע בסימן שס"ב ס"ק י"ג וז"ל ואם תפס הנגזל אין מוציאין מידו וכ"כ הרא"ש והטור ובדרישה כתבתי דאף דבספיקא ס"ל דלא מהני תפיסה מ"מ בספיקא דששה סדרים מודים דמהני בהו תפיסה ועמ"ש שם עוד ודוק עכ"ל וכ"כ עוד בסמ"ע סימן שס"ג ס"ק כ"ו וז"ל אבעי' דלא אפשטא הוא בש"ס אי חזותא מילתא היא ועי' מ"ש בסי' שלפני זה בפרישה ובסמ"ע שבכה"ג דהוא ספיקת ששה סדרים גם הרא"ש מודה דאין מוציאין מיד התופס עכ"ל. ולכאורה דברים אלו מרפסן איגרא דהא בהדיא ס"ל להרא"ש בפרק כיצד הרגל ובשאר מקומות שהבאתי לעיל סימן י"ט דלא מהני תפיסה בספיקא דש"ס אבל לפי מה שהוכחתי דבספקא דש"ס שהוא ממון גמור והיו הב"ד כופין לשלם אלו היה הדין בדור מהני תפיסה מספיקא אם כן צדקו דברי הסמ"ע בסימן שס"ב ושס"ג נמי היו הב"ד כופי' אנו היה הדין ברור. ומ"ש הסמ"ע בסי' שס"ב ס"ק י"ג וכ"כ הרא"ש והטור אע"ג שהרא"ש נח כתב כן בהדיא מ"מ משמע מדבריו כן מדלא כתב גם שם אי תפיס מפקי' מיניה ויותר נראה שט"ס הוא וצ"ל ד' במקום כ' וצ"ל וכ"ד הרא"ש וטור כלומר מדלא כתב הרא"ש גם שם דלא מהני תפיסה אלמא שכן דעת הרא"ש וכמ"ש הטור להדיא דאי תפס לא מפקי' מיניה. ומ"ש הסמ"ע דבספקא בלא ש"ס ס"ל להרא"ש וטור דלא מהני תפיסה כיון למ"ש הרא"ש בפ"ק דמציעא ופ"ב דכתובות וטור סי' ת"ו וז"ל הרא"ש פ"ק דמציעא לעולם אימא לך תקפו כהן הן מוציאין אותו מידו דתפיסה לא מהני אלא למי שטוען ברי אבל הכהן הזה אפי' אחר שתפס אין לו אלא טענת שמא הלכך מפקי' מיניה דמוקמי' ליה בחזקת מאר' קמא הכי אמר רב נחמן בפרק בית כור גבי מרחץ ששכרו בי"ב זהו' לשנה מדינר זהב לחודש ונתעברה השנה ומספקא ליה אי תפס לשון ראשין וחודש העיבור לשוכר אי תפס לשון אחרון וחדש העיבור למשכיר ואמר רב נחמן קרקע בחזקת בעלים עומדת ואפילו בא בסוף החדש כולו למשכיר ואע"ג דתפיס השוכר לא מהני תפיסתו מספיקא ומא"ד התם בא בסוף החדש לשוכר לא משום דמהני תפיסה מספיקא אלא סבר מדלא בא עד סוף החדש ודאי אודויי אודי ליה שלשנה השכירו ולא לחדשים כללא דמילתא לטענת ברי מהני' תפיסה דכיון שהוא טוען ברי ומוחזק בה אין לנו כח להוציא מידו אבל מי שהוא מסופק בדבר אם הוא שלו ואם לאו לא מהני תפיסה לאפוקי מחזקת מרא קמא עכ"ל וכ"כ הרא"ש בפ"ב דכתובות גבי ב' שהיו חתומים על השטר ובאו ב' עדים ואמרו קטנים היו דאמרינן בש"ס אוקי תרי להדי תרי ואוקי ממונא בחזקת מארי' ופי' רש"י ואי תפיס מלוה לח מפקי' מיניה וכתב הרא"ש וז"ל והא דמהני תפיסה מספק כתבתי בפר קמא דב"מ גבי תקפו כהן מוציאין מידו ומיירי בדתפס קודם שנולד הספק א"נ שאני הכא שטוען ברי ומצאתי כתוב בשם ה"ר יונה דתפיסה לא מהני כו' והרמ"ה כתב דאף תפיסת ב"ר לא מהני דאף אם התפיסוהו ב"ד קודם הספק כשיבואו עדים האחרונים מוציאין מידו כו' ואין בהם ממש בכל אלו הדברים כו' דלא אשכחן דלא מהני תפיסה אלא בספק בכור וכן בבא בסיף החדש בכולו למשכיר דבהני אין לתופס טענת ברי אבל כל היכא שהמוחזק במטלטלי' טוען ברי אין כח ביד ב"ד להוציא מידו עכ"ל והביא הטור בסי' פ"ו דברים אלו בקצרה (וגם ר' ירוחם סוף נתיב י' כתב