תקפו כהן לה

דגם להרא"ש בכה"ג מהני תפיסה כיון דאי הוה פשיטא לן דחייב הוה כייפי' ליה והוה נחתינן לנכסיה מדין דאורייתא ומ"ש ר' ירוחם אין מוציאין מידו אלא נשבע כמה היה בו וגובה ממה שתפס כו' לאו למימרא דהבעיא מיירי אי יהא נאמן בשבועה אלא הכי קאמר אין מוציאין מידו משום בעיא דלא איפשטא וממיל' נשבע כמה היה כו' אפי' בדבר שדרכו להניחו צריך שבועה. ואם כן לענין דינא העור ור' ירוחם לא פליגי

סימן ל' ועוד י"ל דאפילו תימא דר' ירוחם מפרש נמי הבעיא אי נאמן בשבועתו מ"מ לא פליג על הטור בזה דהיכא דלא היו כופין הב"ד ליתן בדין ברור לא מהני תפיסתו מספק רק דאזיל לטעמיה דס"ל במציאת חש"ו גופיה דמוציאין אותו בדינים (דהיינו דמנדינן ליה עד שיחזיר רק דלא נחתי לנכסי' וא"כ הוי כפיה דנידוי הוי כפיה כמ"ש הרא"ש ספ"ק דב"ק ומביאו הטור ח"מ ס"ס א' דנידוי אין לך כפיה גדולה מזו דלנקטי' בכובסי' עד דשבקיה לגלימי') וכמו שאבאר והטור אזיל לטעמי' דס"ל במציאת חש"ו אין מוציאים אותו בדיינים כלל וכמו שאבאר וז"ל ר' ירוחם במשרים ריש נתיב כ' מציאת חש"ו יש בהן משום גזל מפני דרכי שלום ולפיכך אם עבר וגזלו אינו מוציאו בדיינים גטין עכ"ל וז"ל בנתיב א' מ"ה מי שחייב שבועה משום דבר דמדבריהם כגון מציאת חש"ו דיש בהן גזל מפני דרכי שלום ואינו רוצה לישבע אין מוציאין בדיינים ואין יורדין לנכסיו אלא מנדין אותו עד ל' יום ומלקין אותו אחר ל' יום פ"ד דשבועות עכ"ל ומביאו ב"י בסי' פ"ז נתיב כ"ז הרי דס"ל דבגזל דדבריהם אע"ג דאין מוציאין אותו בדיינים היינו דלא נחתי' לנכסי' אבל מ"מ מנדינן ליה (צ"ט על ר' ירוחם שפסק דאם אינו רוצה לישבע שלא גזל מציאת חש"ו מנדינן ליה) הגם שדבריו אלה שכתב בנתיב א' ח"ה צל"ע דז"ל הששה סדרים פ"ו דשבועות דף מ"א ע"א איכא בינייהו מיחת לנכסי' בדאורייתא נחתי' לנכסי' בדרבנן לא נחתי' לנכסי' ולר' יוסי דאמר בדרבנן נמי (לא) נחתי' לנכסי' דתנן מציאת חש"ו יש בהן משום גזל מפני דרכי שלום ר' יוסי אומר גזל גמור מדבריהם למאי נ"מ להוציאו בדיינים מאי איכא בין דאורייתא לדרבנן איכא בינייהו שכנגדו חשוד על השבוע' בדאורייתא שכנגדו חשוד על השבועה אפכינן ליה שבועה ושמו אאידך בדרבנן תקנת' היא ותקנתא לתקנתא לא עבדי' ולרבנן דפליגי עליה דר' יוסי דאמרו בדרבנן לא נחתי' לנכסי' מאי עבדינן לי' משמתי' לים כו' עכ"ל הששה סדרים ונראה שפי' ר' ירוחם דהא דבעי ששה סדרים ולרבנן דפליגי עליה דר' יוסי מאי עבדינן ליה קאי אמציאת חש"ו מאי עבדינן ליה אם אינו רוצה לישבע שלא גזל מציאת חש"ו וזה תמוה דלמה ישבע הא אפי' מודה שגזל לא הוי אלא גזל מדרבנן ואין מוציאין אותו מידו והוי כתקנתא לתקנתא וכ"ש שאין לנדותו על כך שישבע

(דין נ"ל דאפי' מודה שגזל מציא' חש"ו לא מנדינן ליה שיחזיר ולא כר' ירוחם) ועוד נראה דאפילו מודה שגזל לא מנדינן ליה שיחזיר ומאי דבעי ששה סדרים ולרבנן דפליגי עליה דר' יוסי כו' קאי אלעיל וה"פ לרבנן דפליגי עליה דר' יוסי ואמרי בדרבנן לא נחתי' לנכסי' א"כ בשבועה דרבנן ואינו רוצה לישבע לא נחתי' לנכסי' מאי עבדי' ליה למחויב שבועה דרבנן ואינו רוצה לישבע אבל הא לא בעי ששה סדרים מאי עבדי' ליה לגוזל מציאת חש"ו ואינו רוצה להחזיר דא"כ ה"ל לששה סדרים למיבעי הכי בפ' הניזקין אגופא דמתני' דפליגי ר' יוסי ורבנן ודוחק לומר דבגזל דרבנן הוה פשיט' לששה סדרים דמנדינן ליה ל' יום אבל בשבועה דרבנן הוה ס"ד דמנדי' ליה לעולם עד שישבע אלא נראה דפשיטא לששה סדרים דהתם לא עבדינן ליה מידי רק שהב"ד פוסקי' לו להחזיר או אפשר דאמרינן ליה נמי אם לא תחזיר אתה עובר על דברי חכמים ושרי למקריי'