תקפו כהן לא

שטעמו כמו שכתוב שהבגו' על דברי הרמב"ם לא מיחוור' לי דתפיסה מהניא בהא דכיון דיותר ממה שהזיק הוא אין כח לחייבו אלא בב"ד ובדין פסוק בלי ספק וזה כיון שספק הוא אצלם איך גמרו את הדין וכתב ה' המגיד ביאור דבריו שהקנס אין אדם זוכה בו עד שעת העמדה בדין עכ"ל ב"י והרי הרא"ש כתב לפרק כיצד הרגל ובפרק המניח וכן בשאר מקומות דלא מהני תפיסה בספיקא דדינא אפילו בדבר שהוא ממון ולא קנס וכמ"ש למעלה. וכן הטור גופים כתב סימן שפ"ח גבי מסור וניזק שהוא ממון דלדעת הרא"ש לא מהני תפיסה. ואם נאמר שהב"י שכח דברי הרא"ש וטור זה ודאי תימה לומר שמעיין גדול כמוהו יהא נעלם ממנו דברי הרא"ש וטור בכמה וכמה מקומות. (וכן קשה על הד"מ סי' ש"ן) וכן קשה על הדרכי משה בסימן ש"ן שכתב גם כו כמ"ש הב"י שם ע"ש

סימן כד וכן קשה על הב"ח סימן ש"ן שהביא דברי ב"י והקשה עליו קושיא אחרת ולא הרגיש במה שכתבתי וז"ל הב"ח אבל דעת הרא"ש כדעת הראב"ד דקנס שאני דאין אדם זוכה בו עד שעת העמדה [בדין] כ"כ ב"י וצל"ע דא"כ אפילו ליכא ספק לא ליהני תפיסה בקנס כיון דלא זכה בו אלא בשעת העמדה בדין וכיון דלהרא"ש מהני תפיסה בקנס כמ"ש הטור בס"ס שמ"ט א"כ לפ"ז גם בספק נימא דאי תפס לא מפקי' מיניה עכ"ל (דברי הב"ח בסי' ש"ן תמוהים בקושיא אחרת שהקשה על הב"י וכמדומה שלא הבין דברי הראב"ד) הגם שדברי הב"ח אלה תמוהים בעיני וכמדומה שלא הבין דברי הראב"ד דפשיטא דגם הראב"ד מודה דבודאי קנס אי תפס לא מפקינן מיניה כיון שהב"ד היה מחייבו בודאי אלו היו רשאין לדון דיני קנסות אם כן הוא יכול לתפוס לעצמו ולמיעבד דינא לנפשיה והוה כאלו עמד בדין במקום שרשאין לדון דיני קנסות רק דבספק קנס כיון שגם הב"ד לא היו יכולים לחייבו שהרי לא היו יכולים לגמור הדין ולחייבו כיון שהוא ספק אצלם א"כ האיך יזכה הוא בקנס והרי הקנס אין אדם זוכה בו אלא כשעמד בדין וא"כ כיון שספק הוא אצלם לא היה אפשר לזכות בו כלל אפי' היה עומד בדין וזה ברור ומדוקדק בל' הראב"ד וה' המגיד למעיין שם כן נ"ל ברור

מ"מ קשה מאוד לומר שגם הב"ח שכח כל הנך דברי הרא"ש וטור שהבאנו לעיל ובודאי כדי שלא לתלות בוקי סריקי בהנך שלשה עמודי עולם הב"י וד"מ וב"ח לומר שנעלם מהם כל דברי הרא"ש ועוד דלעיל צריכים אנחנו לתת לב ולעמוד על סוף דעתם

סימן כה ועל כן נ"ל להקדים הקדמה אחת אשר בה יתורץ כל מה שהקשינו לעול סי' י"ז וי"ח וי"ט וך' על הטור ור' ירוחם וכן כל מה שהקשינו כאן בסמוך על שאר האחרונים

והוא שנדקדק עוד בלשון הבית יוסף סימן ש"ן שכתב ואפשר שטעמו כמ"ש בהשגות כו' למה כתב בלשון ואפשר כו'. לכך נ"ל לפי מה שכתבנו לעיל כמה פעמים דהטור ור' ירוחם כתבו בהרבה מקומות בסתם אי תפס לא מפקי' מיניה (דקדוקים בדברי הרא"ש) והיינו משום דקשיא להו בדברי הרא"ש דפרק כיצד הרגל גבי בעיא דשינוי לצרורות וגבי בעיא דהתיז' במקום שא"א לה אא"כ התיז' וכן גבי בעיא דכשכש' באמתה ביאר הרא"ש בהדיא דלא מהני תפיס' והבאתי לשונו לעיל סימן ג' ואחר כך בבעיא דמתגלגל כתב הרא"ש ולא איפשטא ואזלי' לקולא ולמה לא כתב הרא"ש גם כאן דאפילו תפס מפקינן מיניה ואם נאמר שסמך עצמו אמ"ש בראש ק הפרק אם כן גם בבעיא דהתיזה במקום שא"א לה כו' וכן בבעיא דכשכשה באמתה לא הוה ליה לכתוב דבר וה"ל לסמוך אמ"ש שם קודם לכן ועוד דאם כן למה הוצרך לכתוב בפרק המניח גבי בעיא דקנסו גופן והבאתי לשונו לעיל סי' י"ח דלא מהני תפיסה בספיקא דדינא הוה ליה לסמוך גם בזה אמ"ש לעיל ודוחק לומר דבחד פירק'