תקפו כהן כז

בנתיב י"א ח"ב ופירשו התוס' וכל דאלים גבר היינו מי שיתגבר ביה ראשונה כו' ואם נתאלם אחר כך השני מחזירה לו כו' בלי ספק שלא כיון לתוספות שלפנינו רק לתוספות הרא"ש וכן דרכו בכמה מקומות) והגה' אשרי והאגודה שם בשם ר"י מבואר מדבריהם להדיא דאם חזר ותקפו ממנו זוכה ע"ש וכן הוא בהגהת מיי' ס"פ י' דטוען והובאה בתשובת מבי"ט ח"א בשאלות השניות סימן ל"א דף י"ג ריש ע"ג וכן הוא בהגהת מיי' פ"ו מה' ערכין (ואע"ג שראיתי בנמוקי יוסף פרק חזקת הבתים שכתב גם כאן כהרא"ש מכל מקום הנך פוסקים רבים נינהו) ואף על גב דבתשובת מבי"ט שם כתב דבתיקו לא מהני תפיסה כיון שתחלת דינו המע"ה אין תקיפתו כלום ומפקינן מיניה כו' ואין זה דין דכל דאלים גבר דכשחזר ותקפו אין מוציאין מידו כו' עיין שם היינו משום דסבירא ליה כדעת הפוסקים דבתיקו לא מהני תפיסה א"כ אפי' התפיסה הראשונה לאו כלום היא כיון שתופס מספק ול"ד לארבא אבל פשיט' היכא דמהני תפיסה כגון למ"ד בתיקו מהני תפיסה או בפלוגתא דרבוותא או בשאר דוכתי דקי"ל דתפיסה מהני אם חזר הראשון ותקפו אין מוציאין מידו וכמו שהוכחתי ובסמוך מדברי התשובת מבי"ט גופיה ח"א סימן קמ"ג. ואם לא תאמר כן יהיו דברי המבי"ט סותרים זא"ז אלא ודאי כמו שכתבתי והוא פשוט לדעתי

ט בסימן רמ"ח סט"ו כתב הטור אבל ספר תורה מיבעיא ולא איפשטא לפיכך אם תפס אין מוציאין מידו עכ"ל וכ"כ הש"ע שם סעיף י"א ולשון הש"ע הוא לשון הרמב"ם פי"א מה' זכיה דין י"ד וגם מהרמ"א בהגהת ש"ע שם סעיף י"ב אמ"ש הש"ע וכל מה ששמו נכסי' לא קנה לא קרקעות כו' ולא ספר תורה הגיה מהרמ"א וז"ל מיהו בספר תורה אם תפס אין מוציאין מידו עכ"ל וכ"כ מהר"מ יפה שם בסעיף י"א כדברי הש"ע ובסעיף י"ב בדברי מהרמ"א ע"ש ובעיא זו איתא בש"ס בבא בתרא פרק מי שמת (דף קנ"א ע"א) וסלקא בתיקו והובא ברב אלפסי ורא"ש שם כלשון הש"ס ול' רבינו ירוחם נתיב כ"ד חלק א' וספר תורה בעיא ולא איפשטא ומספיקא לא מפקי' ממונא ע"כ

י בסימן שמ"ו סי"ב כתב הטור וז"ל שאל פרה לרבעה או ליראות בה או לעשות בה פחות משוה פרוטה או ששאל ב' פרו' לעשות בהן שוה פרוטה מבעי' לן אם יש לו דין שואל [או לא] ולא איפשטא לן וכתב א"א [כו'] דלא מחייב בדין שואל אבל אי איכא ש"פ לשואל חייב בגנבה ואבדה כדין ש"ש הואיל ונהנה וכ"כ הרמ"ה שחייב בגנבה ואבדה כל היכא דאיכא ש"פ לשואל אף על גב דלגבי פרה ליכא ש"פ ואף לענין אונסים אי תפס לא מפקי' מיניה עכ"ל עוד כתב הטור שם סעיף י"ג שאל משני שותפים ונשאל לו אחד מהם מבעיא לן אי הוה בחלק של אותו שנשאל לו שאל' בבעלי' או לא [כו'] ולא איפשט' לפיכך אין מוציאין מספק ואם תפס לא מפקינן מיניה עכ"ל וכ"כ בש"ע שם סעיף י"א ומהרמ"א לא הגיה דבר גם מהר"מ יפה סתם כדברי הש"ע עוד כתב העור שם סעיף י"ז אבל שאלה בבעלים ואחר כך קודם שהחזירה שכרה שלא בבעלים וחזר ושאלה שלא בבעלים ומתה בימי שאלה אחרונה או ששכרה בבעלים ואחר כך שאלה שלב בבעלים וחזר ושכרה שלא בבעלים ונגנב בימי שכירות אחרונה מבעיא ולא איפשט ואי תפס לא מפקי' מיניה עכ"ל ובקצת ספרים היה כתוב ואי תפס מפקינן מיניה וכתב ב"י וד"מ ובית חדש שט"ס הוא וצ"ל לא מפקי' מיניה וכן הוא באמת בכל ספרי הטור חדשים וגם ישנים (שוב ראיתי בטור כתוב על קלף ישן נושן איתא גם כן לא מפקי') והרא"ש בפרק השואל ורבי' ירוחם נתיב ל' ח"ג כתבו בהנך בעיות דשאלה ולא איפשטא ומספיקא לא מפקינן ממונא משואל

יא בסימן שס"ב [ס"ה] כתב הטור ז"ל מכרה הגזלן לעכו"ם אע"פ שהעכו"ם