תקפו כהן כב

ור' ירוחם ושאר אחרונים וביאור דבריהם) כתב הטור ז"ל גמל בהנהגה וחמור במשיכ' איכא חד מינייהו דלא קני ולא ידעינן הי מנייהו קני והי לא קני הלכך במכר ומתנה לא קנה חד מנייהו דאוקי ממונא בחזקת מארי ובמציאה והפקר קנו שניהם עכ"ל וכ"כ ר' ירוחם במשרים נתיב י' ח"ד וז"ל גמל במשיכה וחמור בהנהגה או בהפך חד מינייהו קני ומספקא בש"ס הי קני והי לא קני הלכך במכר או במתנה לא קני חד מנייהו ואוקי ממונא בחזקת מארי קמא ובמציאה והפקר קנו שניהם עכ"ל והוא מדברי הרא"ש פרק שנים אוחזין סימן י"ז ח"ל אבל גמל בהנהגה וחמור במשיכה חד מנייהו קני לרבנן דפליגי אר' יהודה ולא ידעי' (הכי איתא בש"ס שם דף ט' ע"א דאיכא חד צד דלא קני איכא דאמרי משיכה בחמור וא"ד הנהגה בגמל) הי קני הלכך אי במכר או במתנה לא קני חד מינייהו כיון דמספקא לן אוקי ממונא בחזקת מאר' קמא ובמציאה והפקר קנו שניהם דהזוכה הוא המוחזק ואין להוציא ממנו בספק עכ"ל (ועיין בטור סימן ק"ץ סי"ג הביא לשון הרמב"ם דמהני תפיסה בתיקו וכן בש"ע שם סי"ג וסי"ד העתיק לשון הרמב"ם ע"ש)

ב בסי' ר"ב סעיף ד' כתב הטור וז"ל הקנה הקרקע לאחד ולשני מטלטלים אגביו מבעיא אם קונה אם לאו ולא איפש' וכתב הרמב"ם לא קנה ואם תפס אחר שחזר בו המקנה אין מוציאים מידו עכ"ל ור' ירוחם כתב בנתיב ו' סוף ח"ב וז"ל וקרקע לא' ומטלטלים לא' בעיא ולא איפשטא שם ואוקי ממון בחזקתי' עכ"ל. והרא"ש פ"ק דקדושין לא כתב דבר מזה. ובש"ע סי' ר"ב סעיף ג' העתיק ל' הרמב"ם דפ"ג מה' מכיר' שאם תפסן אחר שחזר בו המקנה אין מוציאין מידו ומהרמ"א הגיה שם ויש חולקין וס"ל דמוציאין מיד התופס כדין כל ספק ממון עכ"ל וכן כתב מהר"מ יפה שם. והוא ממ"ש הר"ן פ"ק דקדושין וז"ל בעיין לא איפשטא ופסק בה הרמב"ם פ"ג מה' מכירה כדרכו ברוב (הא שכתב כיון דבעיא לא איפשטא אוקי ממונא בחזקת ברוב היינו משום שבקצת תיקו לא פסק כן ויש טעם לדבר וכ"כ ה' המגיד ספ"א מה' נזקי ממון וז"ל פסק שאם תפס אין מוציאין מידו וכן דרכו בכל תיקו דממונא מלבד קצת מקומות שיש טעם למה לא כתב כן עכ"ל ועמ"ש לעיל סי' ט' ולקמן סי' ע"ז) תיקו האמורים בש"ס בממונא דאי תפס לא מפקי' מיניה אבל דעת הרמב"ן והרשב"א דכל כה"ג מפקי' מיניה עכ"ל ומבואר בד"מ בקצרה. וכ"כ המגיד בפ"ג מה' מכירה בשם הרשב"א ושכן דע' העיטור

ג ובס"ס ר"ב כתב הטור וז"ל אמר לו משוך בהמה זו ובמשיכתה קני כלים שעליה כו' לא קנה כלים שעליה כו' בד"א בלוקח אבל במציאה שאמר אני מושך בהמה זו לקנותה ואת הכלים שעליה קנאם עד כאן לשונו. וכן כתב ר' ירוחם נתיב י' ח"ד דלא קנה הכלים במשיכת הבהמה כי היא בעיא ולא איפשטא ואוקי ממונא בחזקת מארי' קמא עד כאן לשונו. והוא מדברי הרא"ש פרק שנים אוחזין סי' כ"ד שכתב וזה לשונו ובעיא זו לא איפשטא הלכך אם א"ל משוך בהמה זו וקני כלים שעליה לא קני הכלים במשיכת הבהמה ואפילו בכפותה מארי קמא אבל במציאה והפקר אם אמר אני מושך בהמה זו לקנותה ואת הכלים שעליה קנה כיון דמספקא לן הרי הוא מוחזק מספק ואם תפסה אחר מוקמי' לה בחזקת מרא קמא שהוא מוחזק בה מספק ותפיסת ספק מיקרי תפיסה כנגד אחר שאין לו בה שום טעם דעד כאן לא קאמרה תפסה בהו מספק מוציאין אותו מידו אלא היכא דאיכא לאוקמי בחזקת מארי קמא אבל הפקר שיצא מחזקת מרי קמא תפיסת ספק מיקרי תפיסה ואין מוציא אחר מידו עד כאן לשונו ובש"ע העתיק ל' הרמב"ם דפ"ג מה' מכירה ע"ש ובס' מעדני מלך פרק שנים אוחזין הקשה אדברי הרא"ש הנ"ל ובדברי הרא"ש דגבי הזורק ארנקי שהבאתי לקמן סי' זה אות ה' וז"ל וצ"ע בפרק חזקת גבי שדות שגל הגר דבעיות