תקפו כהן יח

וא"כ נצטרך לדחוק דהרמ"ה שבריב"ש הוא הרמ"ה אחר מה שאינו נוח לומר כן או שנצטרך לומר דפלוגתא דרבוותא היא אליבא דהרמ"ה דהריב"ש פליג אהרא"ש אסור בשם הרמ"ה וכל זה איננו שוה לי אלא נראה עיקר כדפי' דגם הרמ"ה מודה דבתיקו ובפלוגתא דרבוותא מהני תפיסה

בהגהת מיי' (גם דעת הגה' מיי' דמהני תפיסה בתיקו) כתבו בפ"ח מה' חובל ומזיק אדברי הרמב"ם דכתב אם תפס הנמסר אין מוציאים מידו וז"ל ובפרק הכונס בעי אמימר כו' וראבי"ה כתב דאי תפיס וכיון דאין התפיסה ברורה לא מהני אבל בס"ה כתב ככל דברי המחבר ולשונו עד כאן לשונו הנה נראה מזה שגם דעת הגה' מיי' כהרמב"ם וסמ"ג מדהביאו דברי הסמ"ג במסקנתם ועוד כיון דכתבו אבל ס"ה כתב כדברי המחבר כו' א"כ משמע דרצונם לומר דראבי"ה ה"ל יחידאה לגבי הרמב"ם וסמ"ג ועיין מ"ש לקמן סי' ע"ב

והשלטי גבורים (גם דעת השלטי גבורים דמהני תפיסה בתיקו) כתב בפרק נערה שנתפתתה דף תפ"ט ע"ב גבי בעיא דבת יבמה ובת שנים ובת ארוסה דסלקי בתיקו וז"ל נסתפקו חכמים בבנותיהם אם יש להם מזונות כו' ולפיכך אין להם מזונות מספק ואם תפסו אין מוציאים מידם מספק עד כאן לשונו עוד כתב בשלטי גבורים ר"פ אף על פי גבי בעיא דנכנס לחופה ולא נבעלה דסלקא בתיקו וז"ל ה"ז ספק בששה סדרים ומספק אינה גובה תוספ' ואם תפסה אין מוציאין מידם כמו שבארנו למעלה בדין הספק עכ"ל ובב"ח באבן עזר סי' ס"א כתב על דברי הש"ג אלו וזה לשונו וצ"ע אם הדין הוא כך גבי תיקו שבששה סדרים ע"כ. (ועמ"ש בשם הב"ח לקמן סי' י"ח) ואף על גב דבפרק כיצד הרגל ופרק המניח כתב הש"ג דהוי מחלוקת הרי"ף והרמב"ם עם ר"י והרא"ש וכ"כ עוד הש"ג סוף פרק שנים אוחזין דף ס"ו ע"א וכן בסוף פרק המפקיד וכן בסוף פרק הבית והעלייה דף קל"ח סוף ע"א מ"מ פשיטא כיין דכתב בפ' נערה ובפרק אף על פי בסתמא דמהני תפיסה ולשונו שם כתב מעצמו ולא הועתק משום פוסק אלמא סבירא ליה עיקר כהרי"ף ורמב"ם וסייעתם

סימן טו ועתה (ביאור דברי הטור סי' שפ"ח וש"ץ) אבוא לבאר דעת הטור. הנה בס"ס שפ"ח גבי נזק כתב וז"ל אבל טוענו בדבר שאינו רגיל כגון שטוען שזרק לו סל מלא מפות לים ואין דרך ליתן בו מעות מבעיא לן ולא איפשט אי נאמן בשבועתו יכתב הרמב"ם אם תפס אין מוציאים מידו אלא נשבע ומחזיק וא"א הרא"ש ז"ל כתב כיון דספיקא דדינא הוא אין מועיל בו תפיסה עכ"ל וכ"כ אח"כ שם ס"ד גבי מסור וז"ל מסור מבעיא לן אם נשבע ונוטל ולא איפשט וכתב הרמב"ם ז"ל שאם תפס הנמסר אין מוציאים מידו אלא נשבע ומחזיק מה שבידו ולדעת א"א הרא"ש ז"ל כיון דספיקא דדינא הוא לא מהני תפיסה עכ"ל ובסי' ש"ץ סוף סעי' א' כתב וז"ל כשכשה באמתה מבעיא ולא איפשטא וכתב הרמב"ם אם כשכשה באמתה בר"ה פטור שמא רגל הוא ואם תפס הניזק גובה חצי נזק דשמא קרן הוא וחייב בר"ה חצי נזק ואם הלכה ברשות הניזק והזיקה גובה נזק שלם אם תפס ור"י פירש כיון דספיקא דדינא הוא לא מהניא ביה תפיסה ואפילו תפס מפקי' מיניה ואם הזיק בר"ה שמא רגל הוא וברשות הניזק אם תפס גוף המזיק מגבי' לו ממנו חצי נזק עכ"ל וכ"כ שם אחר כך בסעיף ב' וז"ל הלכה ברשות הניזק ובעטה ברגליה ומכח הביעוט נתזו צרורות ושבר כלים מבעיא לן אם יש שינוי לצרורות ואינו משלם אלא רביע נזק ולא איפשטא וכתב הרמב"ם חייב רביע ואי תפס חצי נזק לא מפקי' מיניה כו' ולדעת רב"י שאין מועיל תפיס לספיק' דדינא אפשר אם תפס אינו גובה אלא הרביע ואם הלכה במקום שאי אפשר לה שלא תתיז וביעטה והתיזה מבעיא אי אורחא היא ומשלם פלגא אי לאו אורחא ויש שינוי לצרורות ואינו