תקפו כהן יז

דבעדות תרי והרי לא מהני תפיסה אחר שנולד הספק ובספיקא דדינא מהני תפיסה אפילו אחר שנולד הספק ע"ש (קושיא על דברי מהר"ר ד' הנ"ל מסור ח"מ ס"ס תי"ד בשם הרמ"ה) ולכאורה יש כאן מדברי הטור ס"ס תי"ד סתירה על דברי מהר"ר ד' ן' לב שהרי כתב הטור בשם הרמ"ה דבבעיא דלא איפשט' מהני תפיסה ופשיט' דפלוגתא דרבוות' לא גרע מבעיא דלא איפשט' וכמו שפשוט בכל הפוסקים ראשוני' ואחרונים בכמה דוכתי וכמו שיתבאר לקמן סי' ע"ט ופ"ה ופ"ז (וכמ"ש גם מהר' ד ד' לב גופיה שם) ואפשר דמהר"ד ן' לב היה גורס בטור ס"ס תי"ד הרמב"ם במקום הרמ"ה (וכן הוא באמת להדיא בהרמב"ם פי"ג מה' נזקי ממון) אף על פי שבכל ספרי הטור שלפנינו איתא הרמ"א אפשר דטעות נפל בספרים וצ"ל הרמב"ם וכה"ג אשכחן כמה פעמים בטור הרמ"ה שהוא טעות בספרי' וצ"ל הרמב"ם וגם בכאן מוכח לכאורה שהוא טעות וצ"ל הרמב"ם דאם לא כן קשה למה כתב הטור בסימן שפ"ח וש"ץ כמה פעמי' בשם הרמב"ם דבבעיא דלא איפשטא מהני תפיסה ולא הזכיר סבר' הרמ"ה כלל וכאן כתב כן בשם הרמ"ה ולא הזכיר. את הרמב"ם כלל (שוב מצאתי כן בטור כתוב על קלף ישן כושן איתא שם הרמב"ם במקום הרמ"ה) או אפשר דס"ל למהר"ד ן' לב דשאני התם כיון שהיה מונח ברשות הרבים א"כ כיון שלא תפס מרשות שכנגדו עצמו רק מר"ה ס"ל להרמ"ה דמהני תפיסה משא"כ בשאר בעיא דלא איפשט'. כך נ"ל לדעת מהר"ד ן' לב שאין מדברי הטור ס"ס תי"ד סתירה על דבריו:

ומיהו (עוד קושיא על דברי מהר"ד הנ"ל מטור סי' רמ"ב בשם הרמ"ם) קשה על דברי מהר"ד ן' לב ממ"ש הטור בסי' רמ"ב וז"ל וכתב הרמ"ה ואם לא כתבו העדים שאמר להם כן (כלו' כתבוהו בשוקא ובברא) והחזיק בהם המקבל וטוען במתנה גמורה יהביה ניהליה לא מפקי' מיניה דספיקא הוא וכל היכא דקיימא ממונא תיקום עכ"ל והא התם פ"כ לאו מטעמא דמספקא לבי דינא אם המקבל אומר אמת דהא בכה"ג ס"ל להרמ"ה דלא מהני תפיסה גבי עדות דתרי ותרי אלא ודאי התם ה"ט כיון דבששה סדרים פרק חזקת הבתים (ריש דף מ"א) קאמרינן אבעיא להו סתמא מאי רבינא אמר לא חיישינן רב אשי אמר חיישינן והלכתא חיישינן ע"כ א"כ ס"ל להרמ"ה כיון דפלוגתא דרבוותא היא א"כ נהי דפסקינן חיישינן היינו דלא למיגבי ביה לאפוקי מ"ד דלא חיישינן ומגבינן ביה אבל מ"מ אי תפס לא מפקי' מיניה בפלוגתא דרבוותא דמצי למימר קים לי כמ"ד לא חיישינן. (תירוץ על דברי מהר"ד הנ"ל) ויש לתרץ דדוקא התם כיון דחזינן דרב אשי גופיה קאמר חיישי' ולא קאמר פסולה משמע דאפילו:

רב אשי גופיה ס"ל דטעמא דחיישינן משום דמוקמי' ליה בחזקתי' וכן משמע מפי' רשב"ם שכתב על דברי רב אשי וז"ל חיישינן לטמירת' ולא מגבי' ביה ואי מגבי' לא מהדרי' עובדא והיינו דלא קאמר רב אשי דלא מגבי' אלא חיישינן דספק הוא והיכא דקיימא ארעא תיקום ע"כ לשונו הרי להדיא דרב אשי גופיה משמע ליה הכי אבל בעלמא היכא דאיכא פלוגתא דרבוותא ממש אפשר דמודה הרמ"ה דאפילו תפס מפקי' מיניה ודוחק. כל זה נ"ל ברור לדעת מהר"ד ן' לב אכל (ומ"מ אין דברי מהר"ד הנ"ל מוכרחים ויותר נראה דהרמ"ה ס"ל דמהני תפיסה בתיקו) מכל מקום אין דבריו מוכרחים דיכול להיות מבחוץ דהרמ"ה. מחלק בין עדות דתרי ותרי לספיקא דדינא וכמ"ש בסמוך. וגם לפי דמשמע מדברי השלטי גבורים פרק המניח והבית יוסף והבית חדש ס"ס תי"ד דהרמ"ה קאי בשטת הרמב"ם דמהני תפיסה בספיקא דדינא בעל כרחך מוכח לחלק בכך דלא תיקשי דברי הרמ"ה שבטור ח"מ סימן ס"ו אדברי הרמ"ה שבעה"מ ס"ס תי"ד. ועוד דלקמן סימן פ"ח אוכיח מדברי הרמ"ה שבריב"ש סי' ע"ח ושבתשו' מהר"ר שלמה כהן ספר ב' סימן ל"ז דס"ל דמהני תפיסה בפלוגתא דרבוותא