תקפו כהן יד

בקצת תיקו דלא מהני תפיסה ויש טעם בדבר ע"ש. ואדרבה נלפע"ד עיקר שדעת הרי"ף דבתיקו מהני תפיסה מדהשמיט הך בעיא דפ' כיצד הרגל וכמ"ש הרא"ש שם ובלי ס' דגם הרמב"ם הבין כן מדעתו שהרי דרכו לימשך אחר שטת הרי"ף ואי הוי חזי ליה להרי"ף דלא מהני תפיס' בתיקו הוה פסק כותיה. ויש עוד ראיה לזה ממ"ש הרי"ף בפ' השואל גבי אסתרא מאה מעי דאי תפס לא מפקי' מיניה והא פשיט' דספק שבשטר לא עדיף מתיקו. ועוד דלקמן סי' נ"ד יתבאר דיש פוסקים סוברים דבתיקו מהני תפיסי ובס' שבשטר לא מהני תפיס' אלמא דתיקו עדיף מספק שבשטר. ואמת שהרמב"ן פי' דברי הרי"ף דפ' השואל כשתפס ברשות וכמו שהביא בעה"ת שער ס"ח על שמו ואביא לשונו לקמן סי' מ"ז אבל באמת פשט דברי הרי"ף לא משמע כן חדא דה"ל לפרושי דתפס ברשות ועוד דתלי טעמא דה"ל לאחר תפיסה נתבע והאי טעמא שייך נמי בתפס שלא ברשות וגם בסוף ה' מלוה ולוה גבי ספק בשטר כתב הרמב"ם בסתם ואם תפס במרובה אין מוציאין מידו (ואחריו נמשך הסמ"ג סוף עשין צ"ד ומהר"מ רקנטי סי' תכ"ד) שוב ראיתי בתש' מהר"ר דוד כהן כ' ג"כ שדעת הרב אלפסי דמהני תפיסה בתיקו והשיג על הנ"י וכתב דלא מסתבר לומר דהרב אלפסי בפ' השואל מיירי בתפ' ברשו' ונהנתי שכוונתי לדעת הגדול. ואע"פ שנראה מדבריו שם שלא ראה דברי הרמב"ן בס' המלחמות ולא דברי הרמב"ן שבבעה"ת שהבאתי עכ"ז דבריו נכונים ואפשר דאפי' הוי חזי לדברי הרמב"ן הוה פליג עליה שוב ראיתי בתשו' מהר"ר יוסף טראני סי' קכ"ז מסתפק בדע' הרי"ף ונמשך אחר הנ"י ולא הרגיש בכל מ"ש

סימן י ומ"מ זכינו לדין דאין מדברי הרי"ף דפרק הפועלים ראי' כלל וא"כ הדרינן לדברי הרי"ף דפ' כיצד הרגל דאיכא מנהון ראי' דתפיסה מהני בתיקו וכמ"ש הרא"ש שם לדעתו והבאתי לשונו לעיל סי' ג' וכמ"ש הת"ה סי' שכ"א ומהר"ר דוד בת' ן' לב ומהרש"ל פ"ק דב"ק סי' ד' וה' ושאר אחרונים לדעת הרי"ף דפרק כיצד ומסתמא נמי הרמב"ם בשטת הרי"ף רביה אמרה וגם אני כבר הוכחתי מדברי הרי"ף בשאר מקומות דס"ל דתפיסה מהני בתיקו. וגם מד' המגדול עוז שאביא לקמן סי' י"ב מבואר דס"ל דדעת הרי"ף דבתיקו מהני תפיסה מטעם שאמרנו וכמו שאכתוב שם. ובהגה' אשרי פרק אלו מציאות כתב שהרי"ף סובר גבי בעיא דתקנת מסור דחולקין משום דכל תיקו חולקין וכ"כ במרדכי ר"פ המפקיד בשם הרי"ף וכ"כ בפסקי מהר"מ רקנטי סי' תמ"א בשם הרי"ף דכל תיקו חולקין ותימה דאדרבה הרי"ף כתב שם בס"פ הכונס סתם ותיקו לקולא וגם מדברי התוס' ר"פ הכונס מוכח דדעת הרי"ף דתיקו לקולא לגמרי וגם בפרק כל הנשבעין גבי ב' לוין ומלוה א' השיג הרי"ף על רב האי גאון שפסק בתיקו חולקין ופסק דהמע"ה ע"ש. (מ"ש הגה"א ומרדכי ומהר"מ רקנטי בשם ר' אלפס דס"ל דתיקו חולקין לא כוונו לרב אלפסי שחבר ההל' רק לר"א שחבר השערי') ונ"ל דגם ההגה"א ומר' ומהר"מ רקנטי לא כוונו להרי"ף שחבר ההלכות רק להרי"ף שחבר השערים וכ"ה בהדיא בשערי' דהרי"ף שער כ' דין כ"ה וכ"ו דכל תיקו חולקין וכמ"ש רב האי גאון וכבר נודע שזה שחבר השערים הוא רי"ף אחר או שהוא הרי"ף גופא שחבר ההלכות והשערים חבר בילדותו וההלכות בזקנותו וכדאיתא בתחלת שערי הרי"ף דפוס קראקא וכ"ה בתשו' מיי' לה' הלואה פ"ב דף תשכ"ט ע"ב תשו' מהר"מ וז"ל כמו שפי' רבינו האלפסי זצ"ל פרק מי שהיה נשוי ולא אמרי' כל חד שקיל לפי חשבון מעות כמ"ש בשערים שלו בשער י"ט כי נראה לי דמאי שפי' ש"ס דאחריתא הוא והדר ביה ממאי דפי' בשערים כו' עכ"ל ובהג"ה שם כתב וז"ל שוב קבלנו שאותו שיסד השערים היה שמו ר' יצחק ב"ר ראובן ור' האלפסי שעשה החבור היה