תקפו כהן יג

דס"ל דבבעיא דלא איפשטא מהני תפיסה דמדחזינן דכ' בהך בעיא דפ' הפועלים סתמא פטור מה שלא כ' כן בשאר אבעיות אלא דוקא בהך דהפועלים דאיפשט כ' סתמא פטור דלא נ"מ מידי אבל בשאר אבעיו' לא כ' רק ולא איפשטא וממילא קי"ל קולא לנתבע וכמ"ש הרי"ף בפ' כל הנשבעין דכל בעיא דלא איפשט' קי"ל קולא לנתבע כדי להורות דאי תפיס אידך לא מפקי' מיניה וכמ"ש הרי"ף בפ' השואל דאי תפס לא מפקי' מיניה דה"ל לאחר תפיסה נתבע והבאתי לשונו לקמן ר"ס מ"ו אע"ג שהרי"ף בפ' השואל כ' שם כן מענין אחר מ"מ נשמע מדבריו דאע"ג דקי"ל קולא לנתבע מ"מ אי תפס לא מפקי' מיניה כיון דה"ל לאחר תפיסה נתבע. א"כ ממילא נשמע בכ"מ שכתב הרי"ף גבי בעי' דלא איפשט' וקי"ל קולא לנתבע ולא כתב סתמא פטור וכמ"ש בפרק הפועלים א"ו בא להורות דאי תפס לא מפקי' מיניה דה"ל לאחר תפיסה נתבע. כנ"ל ברור לדעת הרי"ף

שוב ראיתי בס' המלחמות להרמב"ן פ' כיצד הרגל גבי זרק כלי מראש הגג כו' וז"ל ומי שתפס עליו (כלו' על הרי"ף) מפני שכתב בפשיטו' מימרא דרבה יפקח עיניו ויראה כמה בעיות אחרות שעלו בש"ס בתיקו וכ' הרב כאלו נפשטו לפטור מפני שהדין בשניהם שוה עכ"ל (מ"ש הרמב"ן בספר המלחמות שדעת הרב אלפסי בתיקו לא מהני תפיסה לא עמדתי על סוף דעתו) ואני בעניי חפשתי בכל המקומות דאבעיא בש"ס ולא ראיתי שכתבן הרי"ף כאלו נפשטו ממש לפטור (ומ"ש הרי"ף בפשיטות מימרא דרבא הוא מטעם אחר וכמ"ש בס' המלחמות שם ע"ש) ואדרב' בסוף פרק הכונס כתב תיקו וכל תיקו דממונא לקולא וכן בבעיא דשבח סימנים בפרק הגוזל קמא כתב ולא אפשוט וכן בבעי' דהנח סתמא בפרק האומנים כ' אבעיא להו הנח סתמא מאי ולא איפשטא לקולא עבדינן ופטור עכ"ל וכן בפרק הפועלים גבי פועל מהו שיהבהב באור ויאכל כתב ולא איפשטא הלכך לא יהבהבו לו עכ"ל וכן בפרק השואל כ' שאל מן השותפים ונשאל לו א' מהן השותפים ששאלו ונשאל לאי מהן אבעיא לן אי הוי שאילה בבעלים או לא ולא איפשטא עכ"ל וכן בפ' יש נוחלין בעי רבא בבריא היאך כי קאמר רבי יוחנן בן ברוקא כו' כתב הרי"ף ולא איפשטא ולא עבדי' עובדא בבריא כו' ועוד שם בפרק יש נוחלין כמה טעמים וכן בס"פ יש נוחלין כתב ולא איפשטא בעיין הלכך מלוה ע"פ לא גבי מיניה דבעל כו' וכן בר"פ מי שמת והנך כולהו לא איפשטא ולקולא עבדינן כו' ועוד שם בפרק מי שמת הקדיש נכסיו מהו הפקיר כל נכסיו מהו חילק כל נכסיו מהו תיקו עוד שם אבע"ל יהנה בהן מהו יראה בהן מהו יעמוד בהן מהו ישען בהן מהו תיקו וכן בשאר כמה דוכתי טובי ואפשר שהרמב"ן סמך על מ"ש הרי"ף בפרק הפועלים גבי בעיא דרועה אבל כבר כתבתי דאין מזה ראיה כלל ועוד דאפי' מצא בשום מקום בפירוש בהרי"ף גבי בעיא דלא איפשטא שכתב הרי"ף סתמא לפטור אין ראיה מזה דס"ל דלא מהני תפיסה אלא דלא איירי מדין תפיסה או טעם אחרינא איכ' התם תדע דהא הרמב"ם כתב בכל המקומות גבי בעיא דלא איפשטא אם תפס לא מפקי' מיניה וברפ"ו מה' זכי' גבי בעיא ובריא היאך כתב בפשיטות דלא קנה וכן ברפ"ט מה' זכי' גבי בעיא דיהנה בהן יעמוד בהן כו' כתב סתמא דלא קנה כאלו נפשט ממש לקולא וכ"כ עוד שם גבי בעיא דשכיב מרע שהקדיש כל נכסיו או הפקיר כל נכסיו או חלקן לעניים סתמא דאם עמד חוזר בכל כאלו נפשטו ממש לקולא ולא כתב דאם תפסו עניים או הקדש לא מפקי' מינייהו וכ"כ ברפ"ו מה' נחלות בבעיא דבריא היאך דבפר' יש נוחלין בסתמ' דאם היה בריא אינו יכול להוסיף ולא לגרוע כו' וכה"ג כתב סתמא לפטור בפי"ט מה' אישות בבעיות דסלקא בש"ס בתיקו א"ו כדאמרן וכ"כ לקמן סי' י"ט אות ב' בשם הר"ן והה"מ שכתב דגם הרמב"ם ס"ל