תקפו כהן קל

בתרא בין בקנה בין בושט וכמ"ש הרב בהג"ה בי"ד והוא דבר פשוט ומבואר אצל כל השוחטים הלומדים הלכות שחיטה (כמבואר בכל הלכות שחיטה) פשיטא דהשוחט חייב וכמ"ש הת"ה שם מטעם דה"ל לאסוקי אדעתיה שתיאסר השחיטה וה"ל להזהר בכה"ג ודוחק לומר דמהרמ"א משיג על הת"ה מסברתו. דהיאך אעלה על הדעת להשיג על ת"ה בלי טעם וראיה. ועוד דהרי ד' הת"ה נכונים בטעמם וכמ"ש. ועוד שבסמ"ע שם י"ז כתב שנראה גם דעת הש"ע כמהרמ"א וגם הטור כתב כן בהדיא כו' והא דכתב מהרמ"א כן נ"ל ר"ל שכן נ"ל להכריע להלכה ולאפוקי מדעת החולק שמסיק מהרמ"א כו' ולפעד"נ דאין מדברי הטור וש"ע ראי' דס"ל לאפוקי מדעת החולק וכמ"ש. וכן פסק מהרש"ל פרק הגוזל עצים סימן כ"ג כדברי הת"ה וכן עיקר: (דין אפילו טרפה מספק מבטל המקח וצריך להחזיר הדמים)

סימן קכט עוד כתב בסמ"ע שם אמ"ש מהרמא"י לענין ממון לא מפקי' מספק וז"ל והא דכתב מהרמ"א בסי' רל"ב סעיף י"ב בהג"ה וז"ל ואפי' טרפו שאנו אוסרים מספק מבטל המקח ואין המוכר יכול לומר אייתי ראיה דטרפה הוה י"ל דשאני התם דלא מיקרי הפקעת ממון כל כך מה שמחזיר המוכר להלוקח מעותיו שקבל ממנו בעד הבהמה וחוזר ולוקח מהלוקח בהמתו משא"כ כאן דהטבח ישלם דמי הבהמה מכיסו וק"ל עכ"ל (בחנם דחק הסמ"ע סימן ש"ו ס"ק ט"ו) ותירוץ זה דחוק דס"ס מפקינן מינה ממון אבל באמת מעיקרא אין התחלה לקושיא זו דחל כיון דאפילו מספק רשו אינשי אין לך מום גדול מזה ויכול לומר אלו הייתי יודע שהוא ספק טרפה לא הייתי לוקח ונמצא המקח בטל והדמים חוזרים וכן מבואר להדיא בדברי הרמב"ן והרשב"א בחדושיו ובהר"ן פרק אלו טרפות גבי מחט שנמצא בעובי בית הכוסות ובהריב"ש סימן תצ"ח ומביאו ב"י בי"ז סימן קי"ט בקצרה דלא דמי לכאן מהך טעמא ואישתמיטתיה להסמ"ע דברי הפוסקים אלו (דין מי שמכר בשר או שאר דבר לחברו ואח"כ נודע לו שהוא ספק איסור מחמת פלוגתא דרבוותא וכה"ג המקח בטל וצריך להחזיר לו הדמים ולא שייך לומר קים לי בכה"ג ולפ"ז ה"ה מי שמכר לחברו בשר ואח"כ נודע לו שהבשר הוא ספק טרפה מחמת פלוגתא דרבוותא המקח בטל וצריך להחזיר הדמים ולא שייך כאן לומר קים לי כהמכשירים דכיון דהוא טרפה מספק אין לך מום גדול מזה והוה מקח טעות דאלו הוה ידע שהוא ספק טריפה לא היה קונה

(דין מי שהספק נולד ברשותו עליו להביא ראי' ואם אינו מביא ראיה מפקינן מיניה אפילו הוא מוחזק מעיקרו

) וכל זה שלא נולד הספק ברשותו אבל מי שהספק נולד ברשותו עליו להביא ראיה ואם אינו מביא ראיה צריך לשלם ומפקינן מיני' אפי' הוא מרא קמא וכדאיתא בכתובות פרק המדיר ונתבאר בפוסקים ובטור וש"ע סימן רל"ב סי"א גבי המוכר בהמה לחברו ונמצאת טרפה כגון מחט שנמצא בבית הכוסות ואינו ידוע אם היתה טרפה קודם לכן או נעשית טרפה אחר כך על הלוקח להביא ראיה ואם לא יביא ראיה יפסיד ויתן הדמים מטעמא כיון דהספק נולד ברשותו עליו להביא ראיה וכן במחליף פרה בחמור וכה"ג וכמו שנתבאר בפוסקים ובטור וש"ע סימן רכ"ד ע"ש

סי' קל (דין בכל הדינים האלו שנתבארו מריש וע"כ אין חילוק בין תפס בעדים או לא) ובכל הדינים האלו דבארנו מריש ועד כאן פשיטא דאין חילוק בין תפס בעדים או לא דדוקא היכא דמהני תפיסתו משום מגו הוא דאיכא לפלוגי בין תפס בעדים או לא אבל היכא דמהני תפיסתו משום ספק שבשטר או משום ספיקא דתרי ותרי או משום ספק' דדינא פשיטא דלמאן דמהני תפסיתו מהני אפילו תפס בעדים