תקפו כהן קכה

סי' קכב (דין מה שפסק מהר"י ן' לב ספר ג' סימן ס"ג במי שמכר ביתו לאחר דהמצרן מוציא מיד הלוקח משום ספק ספיקא אין נלפע"ד אלא הלוקח מוחזק בו בפלוגתא דרבוותא ולא מפקי' מיניה) רביעית מה שפסק מהר"י ן' לב ספר ג' סימן ס"ג בקראי אחד שמכר חזקת הבתים ללוי שהיה דר בו שמעון בתחתי' הבתים וראובן בעליה ואח"כ הלך שמעון אצל הקראי ואמר מה זאת עשית לי למכור חזקת הבתים שאני דר בא' מהם כי אני רוצה בחזקה ההוא והקראי ענהו כי אני לא מכרתי ללוי החזק' הנזכר' אלא בתנאי שלא תרצה אותה ואחר שאתה רוצה נתתיה לך ואתה קודם ועל פי הדברים האלה נתן שממון לקראי כל דמי החזקות העלית והתחתית והקנה לו הקראי החזק' הנזכר עתה בא לוי וטוען שהוא קנה החזקה הנזכר קודם והוא הזוכה בה ומה שאומר שהיה המכר על תנאי לא היה כהלכתו בד' דברים דתנאי בני גד ובני ראובן והמקח קיים והתנאי בטל ועוד טוען שאפילו לא זכה בבית ששמעון דר בה מ"מ זכה בבית שדר בה ראובן כיון שראובן הסכים בקנין הנזכר ומיד באותו שנה זכיתי במקחי ושמעון טוען שזכה גם בעליה מפני שוכר התחתי' ואני בר מצר וקודם לכל אדם ופסק מהר"י בן לב שם דאע"ג דקיימא לן דהלוקח הוא מוחזק נגד המצרן מ"מ זכה שמעון המצרן דהרי אית ליה מלתא ספיקא דפלוגתא דרבוותא דמסייעו ליה חדא דאיכא מאן דס"ל דע"מ או על תנאי דנראה דהוי כאלו קאמר ע"מ א"צ לכפול התנאי ואיכא פלוגתא אחרית' מרבוותא דסבירא ליה דלא בעינן תנאי לפול אלא בעריות כגון גטין וקדושין ואיכא נמי סברת הרמב"ם דמסייע למצרן דהרי לדעתו ז"ל עדיין לא עבר זמן כח המצרנות מה שאין כן לרב האי והרא"ש והטור וכיון דזכה זה המצרן מכח טעמי דספיקי דפלוגתא דרבוותא ספק אם זכה מכח מצרנו' ואת"ל דלא זכה מכח מצרנות ספק זכה מכח התנאי ואת"ל דלא זכה מכח התנאי משום דלא כפליה לתנאיה שמא הלכה כמאן דסבירא ליה דלא בעינן תנאי כפול בממון אלא דוקא בגיטין וקדושין מכל הני מסתבר' דהדין עם שמעין עכ"ל וכל זה לא נהירא לפמש"ל סי' ק"כ וקכ"א משום ס"ס לא מפקינן מהמוחזק כ"ש הכא דלא מיקרי ס"ס כלל ודוק וא"כ כיון דקי"ל דהלוקח נקרא מוחזק וכן במקום שהפוסקים חלוקים לא מפקינן מהלוקח וכמ"ש בתה"ד סי' ש"א ומהרמ"א סי' קע"ה סמ"ה בהגה' ש"ע וכדמשמע מדברי מהר"י בן לב גופיה בתשובה שם והוא פשוט א"כ בנדון זה לא מפקינן מלוי אם שהה שמעון שיעור שעבר זמן המצרנות לדעת רב האי והרא"ש והטור. ועוד שמדברי הריב"ש סימן תק"א משמע להדיא דגם הרמב"ם סבירא ליה כרב האי וסייעתו וכן כתב ב"י סימן קע"ה סעיף נ"ב וכן בבדק הבית שם ובכ"מ:

ועוד (דין בחזקת חנות או בתים לא שייך דינא דבר מצרא) תמיה לי דהא מהר"י בן לב גופיה העלה בתשוב' ס' ב' סי' מ"א דבחזקת חנות או בתים לכל הדיעות אין בו דינא דבר מצרא כשרוצה למכור החזק' לאחר ע"ש באורך. וכ"כ בתשובת דברי ריבות סי' צ"ט שפסקו כל גדולי הקדמונים החכמים השלמים קדושים אשר בארץ המה וגם אחרונים כולם הסכימו דבשום חזקה לית בה דינא דבר מצרא כו' וכן הוא בתשובת מהר"ר שלמה כהן השייכים לספר ב' סימן כ"ז וכן הוא בתשובת מהרי"ק ס"ם ך' ובתשובת מהר"מ פאדו' סימן ל"ט ובתשובת מנח' עזריה סי' ס"ז וגם בסי' פ"ז שם תשו' מהר"ר חזקי' וכן הוא בתשו' מהר"א בן ששון ר"ס פ"א וסימן קכ"ו וקכ"ז ע"ש:

ועוד (דין זבין מקראי יש דעות אי דינו כזבין מכותי ונ"ל דלא מפקי' מהלוקח שהוא מוחזק) בר מן דין תמי' לי מה שפסק בפשיטות בקראי דין מצרנו' דהא כי היכי דאמרינן בש"ס פרק המקבל דזבן מכותי לית בה משום דינא דבר מצרא והוא מוסכם מכל הפוסקים ה"ה בקראי י"ל כן וכ"כ בתשו' מהר"ר אליה בן חיים סי' קכ"א דגם בתראי י"ל דלית בהו משום