תקפו כהן קכב

שרצה עליה או שטען אמנה היה ביני לבינו הודאה זו בכל אלו וכיוצא בהם הואיל ולא כפר ולא עקר כתיב' ידו החתום מגו דיכול למימר פרעתי כי אמר הכי והכי הוה מעשה מופטר בשבוע' היסת ויש חולקים ומביאין ראיה מההוא דכתובות דאמרינן התם דוקא אחספא אבל אמגילת' לא דילמא משכח אינש דלא מעלי וכתב עילויה מאי דבעי אלמא דאע"ג דטעין האי ואמר חתמתי בסוף מגלה זו ובא זה וכתב על חתימתי אינו נאמן בשבועתו כו' זו היא סברת החולקים וראייתם ובעלי הסברא הראשונה אמרו שלא נאמרו דברי אביי שחושש לאינש דלא מעלי אנא לחוש שלא יחתום שמו על סוף המגלה וכשיוציא אותו האיש דלא מעלי אולי ישכח הוא ענין חתימתן ויאמר לא לויתי מעולם שכן הוא האמת והחתימה אחר שלא באה על ההלואה ה"ל מילי דכדי ולא דכיר לה וכל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי אבל אם זכור העיקר ויטעון הכי והכי הוה מעשה אה"נ דמשתבע ומפט' דאמרינן מגו וסברא קמא מסתבר ע"כ **(אמר שבתי כהן והרא"מ בפסקיו העתיק הלשון של בעה"ת כו' ר"ל ה"ר אליה מזרחי והוא בתשובות ה"ר אליה מזרחי סימן ס"א. אבל כבר נודע שכל דברי הרא"מ שם אינם נבונים וכמו שהשי' עליו ג"כ הבית חדש סימן ס"ט באריכות ע"ש. גם הב"י בסימן ס"ט אחרי שהביא תשובת הרא"מ שם כתב וזה לשונו אחר כך שמעתי שהרב הנזכר חזר בו מתשובה זו בסיף ימיו עכ"ל וגם הב"ח שם כתב דהרמ"א חזר בו מתשו' זו בסוף ימיו וקיים דברי בעה"ת וטור ע"ש וגם בתשו' מהר"ר שלמה כהן ספר ג' סימן כ"ח כתב שצדקו כל דברי הרא"מ ושהרא"מ חזר בו ע"ש:

)** והרא"מ בפסקיו העתיק הלשון של בעל התרומות והקשה כמה קושיות על הסברא הראשונה וכתב דאין זה מגו טוב דיותר נוח לו לומר אמת היה דברי או כתבתי ללות ולא לויתי ממה שיאמר פרעתי מפני שאז יאמר העולם משקר הוא דאל"כ שטר בידיה דמלוה מאי בעי ובעל הטורים כתב הסברא הראשונה בלא שום חולק בסי' ס"ט ואם נאמר דאין לזה השטר יותר כח מכתב ירו היה נראה דהוא נאמן על מה שטוען שיש באותו החשבון אותו הרבית הנז' בשאלה ואע"ג דאיכא תרי ספיקי דמסייעי לראובן חדא ספק דפלוגתא אם נאמן אדם לומר פרעתי אכתיבת ידו **(אמר שבתי כהן ואם תמצא לומר דנאמן איכא פלוגתא אחריתי הך דאמרינן אם יהיה נאמן לומר אמנ' או רבית במגו כו' כבר כתבתי לעיל דזה אינו וליכא פלוגתא בהא אלא לכ"ע נאמן לומר אמנה היכא דאית ליה מגו רק שהרא"ה בתשוב' ר"ל דבכת"י אינו נאמן לטעון אמנה במגו דפרעתי וכבר נדחו דבריו וכמ"ש:

)** ואם תמצא לומר דנאמן איכא פלוגתא אחריתי הך דאמר' אם יהיה נאמן לומר אמנ' או רבית במגו דאי בעי אמר פרעתי דהרי אמרינן אין הולכים בממון אחר הרוב ויש מקום לומר דספק ספיקא לא עדיף מרובא וכד מעייני' שפיר אשכחן מתרי טעמי דחייב זה האיש לפרוע לראובן מה שיהיה כתוב בפנקס מהאי לישנא יתירה דכתיב בשטר בכל מה שימצא כתוב בכתב ידו שקיבל מראובן שיובן היותו חייב לשלם לראובן בתורת חוב גמור כל זמן שיתבענו **(אמר שבתי כהן ונראה דנתכוין שלא יהיה נאמן לומר פרעתי או שאר טענות דאל"כ בלא האי שטר הוי מהני כתב ידו כו' ולפע"ד אין זה מוכר להוציא ממון בסברא קלושה זו ונ"ד למ"ש הרא"ש בתשובתו והטור וש"ע סימן מ"א ס"ז בשמעון שכתב שטר לראובן בא' בניסן שנתחייב לו בכל סך ממון עד אלף זהובים שיודה שמעון אחר זמנו של שטר זה שיש לראובן עליו ויכתוב ויחתום בחתימת ידו בהודאה זו והוציא ראובן כתב ידו של שמעון שהודה שיש לראובן עליו מאה זהו' וזמן)** ונראה דנתכוין שלא יהיה נאמן לומר פרעתי או שאר טענות דאל"כ