תקפו כהן קיז

טעות ואיכא מאן דמפרש לקמן מקח טעות ממאתים אבל מנה אית לה אלמא משום דבאותו מנה הוי ס"ם לא תפסד דספק קודם שנתארסה (ספק אחר שנתארסה) ואת"ל אחר שנתארסה אימור באונס הוה דאי אמר אפי' בס"ס מפסד' אמאי אית לה אפי' מנה עכ"ל מהר"י ן' לב שם. וכה"ג כתב שם מהר"י ן' לב ס"ס ל"ג וכ"כ עוד שם בסימן מ"א וכ"כ עוד שם בסי' מ"ב וז"ל וכיון דכן ס' ספיק' הוא וכתבו דס"ס עדיפא מרובא ואע"ג דאין הולכים בממון אחר הרוב אלא אחר המוחזק בס"ס מוציאין מיד המוחזק עכ"ל וגם בתשו' מהר"א ן' ששון סי' ר"ט נמשך אחר דברי מהר"י ן' לב בזה דהיכא דאיכא ס"ס גמור מוציאין ממון מיד המוחזק וגם בתשו' מהר"ר אלי' ן' חיים ס"ס ק"ט נמשך אחר מהר"י ן' לב בזה דבס"ס מפקי' ממונא מהמוחזק וכמו שנראה מד' התוס' פ"ק דכתובות כו' ע"ש וגם בתשו' מהר"ר שלמה כהן השייכים לספר שני בסי' כ"ד ובספר ג' סי' ל"ד וכן מהר"ר יעקב לבית לוי סי' י"ח וסי' כ"ח וסימן נ"ז נמשכו אחר מהר"י ן' לב בזה והבאתי דבריו בסתם ע"ש. ואני אומר אף שכל גדולים אלו נמשכו אחר דברי מהר"י ן' לב בזה מ"מ אין דברים אלו נראין לי. (ראיה לדברי מהרא"ש פ' כיצד הרגל שהבאתי לעיל סי' ו') דפשיטא דלא מפקי' ממונא משום ס"ם וכדאי' להדיא בהרא"ש פ' כיצד הרגל וז"ל ולדברי האומ' דכל תיקו דתפס לא מפקינן מיניה ה"נ אם תפס הבהמה משלם ממנה ח"נ ואע"ג דיש ס"ס לח"נ דדילמא אורחי' הוא ופטור לגמרי ואת"ל השתא מחמת ביעוט קאתי דדילמא יש שינוי לצרורות לרביע נזק עכ"ל והבאתי לשונו לעיל סי' ג' אלמא דאפי' תפס שלא ברשות לא מפקינן מיניה משום ס"ס כ"ש במוחזק מעיקרא. (מה שלמד מהר"י ן' לב והנמשכים אחריו הן מתוס' פ"ק דכתובות לאו מילתא הוא) ומד' התוס' פ"ק דכתובות אין ראיה כלל דהתם כיון שהוא רוצה להפסיד כתובה מטעם דאו' שהיא אסורה לו א"כ פשיטא דבס"ס כיון דמותרת לו ס"ס דהא שריא בכל דוכתא וא"כ מותרת לו לגמרי א"כ היאך שייך לומר שתפס יד כתובתה ואדרבה יש לדקדק מדברי התוס' להפך מדכתבו ואין לומר דאפילו בס' ספיקא מפסדת כתובתה משום דמוקמי' ממונ' בחזקתי' כו' אלמא דטעמא דמוקמינן ממונא בחזקתי' מהני אפילו בס"ס אלא שמקשין על זה מהא דאמרינן לקמן גבי משארסתני נאנסתי כו' דאית לה מנה אע"ג דאיכא ס"ס והיינו מטעמא דפרישית דכיון דהיא מותרת לו היתר גמור מטעם ס"ס לא מפסדה כתובתה אבל בעלמא קיימא הך סברא דמוקמי' ממונא בחזקתיה אפי' היכא דהוי ס"ס וכמ"ש בשם הרא"ש נלפע"ד דאישתמיטתי' למהר"י ן' לב והנמשכים אחריו דברי הרא"ש דאלו הוה חזו לדברי הרא"ש לא הוי שתקי מלהביאו בשום מקום ולא היו כותבים בפשיטות דלא כותיה שוב ראיתי בתשו' מהר"י ן' לב בס"ג סי' נ"ה כתב הוא עצמו שמעולם לא סמך אהך דס"ס לחוד אלא בהצטרפות טענה אחרת לפי שלא ראה אותה בשום אחד מהפוסקים והבאתי תשובתו זו לקמן סימן קכ"א וכ"כ מהר"א ן' ששון ס"ס ר"ט וז"ל ועוד שהרי כ' מהר"י ן' לב הנזכר בסי' נ"ה שמעולם לא סמך עלה דהך דתרי ספיקות לסוד אלא בהצטרפות טענ' אחרת לפי שלא ראתה בשום אחד מהפוסקים כו' ע"ש ועוד צריך לעיין אי בעינן ס"ס המתהפך כו' הן אמת שאותם של התוס' אינם מתהפכים כו' עכ"ל וכ"כ בתשו' מהר"ר יעקב לבית לוי סימן כ"ח דף קנ"ב דהיכא דיש סניף אחר יש לסמוך אס"ס להוציא ממון מיד המוחזק וכמ"ש מהר"י ן' לב כו' (דאין לצרף טעם זה דס"ס לשום טעם אחר להוציא ממון) אבל לפענ"ד דאפילו בהצטרפות טענה אחרת אין לסמוך אס"ס אפי' הוא מתהפך והוי ס"ס גמור מכל הצדדים וכמ"ש בספרי ש"ך בי"ד סי' ק"י באריכות להתיר איסור תורה אפ"ה לא מדמינן ממונא לאיסורא והיכא דמהני חזק' ממון מספק אפי' לס"ס מהניא ואין חילוק