תקפו כהן קי

רק בתפס גוף הדבר אלא ודאי בתיקו נמי מהני תפיסה בכל דבר שבעולם וא"כ ה"ה בפלוגתא דרבוותא להרא"ש ושאר פוסקים דפשיטא דדין פלוגתא דרבוותא והרא"ש וסייעתו כדין תיקו להרי"ף וסייעתו

סי' קיג (עוד ראיה ברור' דמהני תפיסה בפלוגתא דרבוותא בכל דבר מבעה"ת והר"ן והריב"ש ותשו' מבי"ט ושאר אחרונים) ועוד ראיה ברורה דמהני תפיסה בפלוגתא דרבוותא בכל דבר. מדברי בעה"ת והר"ן ורבותינו הצרפתים והרמ"ה והריב"ש והטור ח"מ סי' ק"ח והש"ע ושאר אחרונים שהבאתי לעיל סי' פ"ח דמהני תפיסה בפלוגתא דרבוותא אפי' בכל דבר דהא מוכח שם דטעמייהו הוא משום דכיון דאמרי' דאי עבד דיינ' כהאי עבד א"כ מהני תפיס' דה"ל כעביד דינא לנפשיה דמות' וכמו שהבאתי שם לשון בעל התרומות שכתב להדיא כן א"כ פשיטא דמהני תפיסה בכל דבר דהא כי היכא דמהני אי עבד הדיין כחד מנייהו והתפיסוהו בכל דבר יהיה מה שיהיה ה"ה אם תפס מעצמו כיון דמדמינן תפיסתו לתפיסת הדיין. ועוד ראיה ברור' מדברי התשובת מבי"ט שהבאתי בסי' צ'. ועוד ראיה מדברי מהרמא"י ומהר"מ יפה והגה' דריש' שהבאתי לעיל סימן ק"ד גבי אלמנה שתפסה מטלטלי' וכמ"ש שם וכן מדברי תשובת מהר"ד בן לב שהבאתי בס"ס פ"ג. ודוחק לומר דשאני הך דאלמנה שתפסה מטלטלי דכיון דלדעת קצת מרבוותא יכולה לתפוס אם כן הוי כתפסה גוף הדבר שנחלקו עליו. דזה דוחק. ויהיה איך שיהיה מכל מקום מכל הנך פוסקים נראה מבואר דמהני תפיסה בפלוגתא דרבוותא בכל דבר שיתפוס וכן עיקר

סי' קיד (מה שהאריך מהרש"ל פרק המניח סי' ה' לחלוק אמהרי"ק נ"ל כל דברי מהרי"ק נכונים) גם במה שהאריך מהרש"ל פרק המניח סי' ה' והביא דברי הרא"ש דפרק המניח ובטור סימן ד' ודברי מהרי"ק שורש קס"א והאריך מאד לחנק על מהרי"ק נלפע"ד דברי מהרי"ק נכונים ואין שום השגה עניו ועיין שם במהרי"ק דוק באמצע התשוב' ובסופה ותראה שיהיה בענין שהקהל היו זוכים במה שתפסו דהיינו שהיה להם כתב שכמ"ר שלמה הקדיש אותן הכלי קדש וע"כ תפסו הכלי קדש רק שכמ"ר יואב רצה לפסול את השטר וע"ז האריך מהרי"ק שם בסוף התשובה שיש לזכות את הקהל מחמת כמה טעמים וגם אפי' יהא ספיקא דדינא הא כיון שהקהל טוענים ברי מהני תפיסתן בספיקא דדינא וכמ"ש המרדכי בפרק נערה שנתפתתה בשם הר"ר שמואל בר רבי ברוך דמצי למימר התופס קים לי כרש"י כו' כן כתב מהרי"ק שם. עיין שם דוק ותשכח דמיירי בענין שהיה מועיל תפיסתם בלאו הכי אפילו תפסו בעדים כגון ספק שבשטר דלעיל סי' מ"ח דאמרינן יד בעל השטר על התחתונ' ואי תפס אפי' בעדי' מהני תפיסתו ולא מפקינן מיניה. וע"ז הולך וסובב כל תשובת מהרי"ק. וע"כ כתב מתחל' להשואל שאתה מחשב זה שתפסו הקהל כעביד דינא לנפשי' ולפי דעתי אינו דהא לא מיקרי עבד דינא אלא היכא שמכהו או מזיקו לגבות ממנו ממון אבל בכה"ג לא מיקרי אלא תופס בכולו ש"ס ולפי דבריך שאתה מחשב זה לעביד דינא לנפשי' נבהלתי שהרי במרדכי פרק המניח לא קאמר דלא מצי למעבד דינא לנפשיה רק בחפץ שאינו שלו אבל כשידוע לו שהוא שלו אע"פ שאין ידוע לב"ד שזה לא דבר במרדכי שם ואמת שהסברא מבחוץ דכל היכא דאינו יכול לברר בפני בית דין מחויב להחזיר ולא מהני תפיסה בעדים (ואין צריך ראיה לזה כי כל הש"ס מלא מזה וכמ"ש לקמן גם דאל"כ לא שבקת חיי לכל בריה דא"כ כל אחד יתפוס משל חברו) מכל מקום מצד עביד דינא לנפשיה ליכא כאן דהא לא מיירי במרדכי שם שיהא אסור למעב' דינא לנפשי' רק כשאין ידוע לו שהוא שלו ונפקא מינה דהיכא דמועיל תפיסתו אפי' אי מברר דבריו כגון עדות דתרי ותרי דלעיל סי' ט"ז או ספק שבשטר דלעיל סי' מ"ח