תקפו כהן קו

וסמ"ג והראב"ד והה"מ והמגדול עוז ורבותיו והגהת מיי' ומהר"ם רקנטי וטור ור' ירוחם וש"ג ומהר"ד כהן ומהר"ר משה אלשיך וב"י ומהרמ"א ומהר"ם יפה דס"ל דבתיקו מהני תפיסה וא"כ כ"ש בפלוגתא דרבוותא ובסימן פ"ח הכרחתי דאפי' מאן דס"ל בתיקו לא מהני תפיסה מודה בפלוגתא דרבוותא וכדעת מהר"מ מרוטנבורג ור' שמואל ב"ר ברוך ובסי' ע"ט הבאתי דברי מהרי"ק ודברי עובדיה ספורנו בתשו' מנחם עזריה דבפלוגתא דרבוותא מהני תפיסה וכן דעת מהרש"ל ושארי הגאון החסיד מהר"ר ישעי' הורוויץ סג"ל ז"ל והבאתי לשונו בסי' ע"א וכן דעת מהר"ר דוד ן' לב והבאתי לשונו בסי' פ"ד וכן דעת מהר"א ן' ששון. וכן הוכחתי בסי' פ"ט שכן דעת הבעה"ת (וכן הוכחתי בסי' צ"ג שכן דעת הרא"ש) והר"ן ורבותינו הצרפתים והרמ"ה והריב"ש והטור וש"ע וב"ח ושאר אחרונים וכ"כ מהר"ר משה מטראני והבאתי לשונו בסי' צ' וכן הוכחתי בסי' צ"א שכן דעת בעל העיטור והרמב"ן וכן בסי' צ"ז שכן דעת הרשב"א ומהר"ר דוד כהן ומהר"ר שמואל די מודינא ומהר"ר שלמה כהן ומהר"ר לוי ן' חביב ומהר"ר יעקב לבית לוי וכן בסימן צ"ח שכן דעת הב"ח וכן בסי' ק' וק"ד שכן דעת מהר"מ איסרלש ומהר"מ יפה ומהר"ר משה איש חי ומהר"ר בנימין בתשו' משאת בנימן ומהר"ר חיים בנבשתי ומהר"ר יוסף טראני הרי כאן יותר מארבעים פוסקים גדולים ומפורסמים שסוברים דמהני תפיסה בפלוגתא דרבוותא ואין לך עין יפה יותר מזה התורם מארבעים. ואפילו לא יהיה ראיה ברורה מקצת איזה מהפוסקים הנזכרים באופן שיהיו ארבעים חסר אחת או שתים ושלש וארבע וישארו שלשים וששה צדיקים יסודי עולם שהעולם עומד עליהם כדברי אביי במסכת סוכה או אם יחסרו עוד חמשה וששה התשחית בעבור החמשה כשיאמרו שלשים צדיקים כדברי המדרש רבה מי יערב לבו לגשת ולעשות מעשה נגד הנך שלשים גדולי הדור להוציא ממון ומי יכניס ראשו בין הרים גדולים אלו. ובפרט שדבריהם נכונים וברורים וכמו שהוכחתי למעלה

סי' קח ואחרי אשר נתבררו ונתחוורו הדברים כשמלה דמהני תפיסה שלא ברשות בפלוגתא דרבוותא אפי' אחר שנולד הספק חל עלינו חובת ביאור מהו הדבר שיתפוס שיועיל תפיסה. (דעת מהרש"ל דלא מהני תפיסה בפלוגתא דרבוותא רק בגוף הדבר שנחלקו עליו או שתפס החוב מעות שהיה חייב לו) והנה מהרש"ל פרק כיצד הרגל סימן ה' אחר שהכריע דבפלוגתא דרבוותא מהני תפיסה כמ"ש מהרי"ק שורש קס"א ודלא כת"ה סימן שכ"א כתב וז"ל הלכך נקוט האי כללא בידך לכל דבר ספיקא דדינא שאין ביד הדיין להכריע בין מחלוקת שנפלה בש"ס בין שנפלה בין הגאונים מהני תפיסה מאחר שהיה יכול להכריע אבל אם הדיין מכריע בין שהדיין מכריע שרבי' הם החולקים על היחיד בין מחמת שמסתבר להדיין כסברתו דחד מראיות ברורות אפי' הרבה הם החולקים על היחיד לא יכול התופס לומר קים לי כאידך אלא הדיין מוציא מידו והא דמהני תפיסה לאו דוקא שיכול לילך וליקח משלו דא"כ הוי כגזלן ולכתחלה נזקקין לזה להחזיר ט גזלתו וכן אפילו השאיל לו כלי אחד ואח"כ תופס השואל בכלי המשאיל גם בזה לא מהני תפיסה דאם השאיל לו לזמן קצוב הלא צריך להחזיר לו לזמן הקצוב והוי בידו כעין גזלה וכן אם השאיל לו בסתם סתם שאלה ל' יום והוי כזמן קצוב ואע"ג דגבי חצי נזקא קנסא פסקינן בספ"ק דבכל דבר מהני תפיסה שאני התם דבדין ובבירור קתפסי מפני חובו רק שאין יכולת ביד הדיין לגבות בבבל א"כ הוא עביד דינא לנפשיה בדבר הברור לכל ולכן כתבנו לעיל שאם תפס הניזק פעם א' שוב לא יכול זה לתפוס ממנו מהאי טעמא אבל בנדון דיק דאין ברר לנו הדין אם היה יכול לתפוס בכל דבר א"כ הוי עביד דינא לנפשיה בדבר אי, מבורר לנו וזה אפי' כ"ע מודו דלא יכול כמו שמ שמוכח בהמניח סי' ד' אלא דוקא