תקפו כהן י

דתפיסה מהני בתיקו וכמו שנראה מדעת הסמ"ג ואילו היה ר"י מזכיר בשום מקום בפירוש דתפיסה לא מהני בתיקו לא היה נמנע הסמ"ג או שאר פוסקים להביאו ומדלא הביא שום פוסק כן בשם ר"י ש"מ דלא אמר ר"י כן רק הרא"ש כתב שכן נוטה דעת ר"י וכבר הוכחתי דאינו מוכרח: וכן (גם דעת מהר"מ רקנטי כהסמ"ג) אם תפס הנמסר אין מוציאים מידו וזכה במה שתפס ואם לא תפס אין מוציאין מיד המוסר כו' משמע דבתפס הנמסר יהיה באיזה זמן שיהיה אין מוציאין מידו דאל"כ אדכתב ואם לא תפס אין מוציאין מיד המוסר ה"ל לאפלוגי מיניה וביה וה"ל אשמעינן רבותא יותר דאפי' תפס הנמסר אתר שמסרו מוציאין מהנמסר וממילא הוה שמעינן דאין מוציאין מהמוסר דהא אפי' מהנמסר מוציאין כל שתפס אחר שמסר וכל שכן שאין מוציאין מהמוסר אחר שמסרו שהרי הוא מוחזק ועומד אחר שמסרו אלא ודאי אין מוציאין מהנמסר בכל ענין אפי' תפס אחר שמסרו (עוד ראיה ברורה מהסמ"ג ורמב"ם ובתיקו מהני תפיסה אפי' אחר שנולד הספק) ועוד ראיה ברורה לזה דהא גבי הקנה השדה לאחר והמטלטלין לאחר בעשין פ"ב דף קנ"ז ע"ג כתב הסמ"ג להדיא ואם תפסן האחר אחר שקנה חברו הקרקע שהקנה אלו על גבן אין מוציאין מידו שהרי בעיא היא שם ולא איפשטה עכ"ל הרי שכתב בפירוש (וכ"כ הרמב"ם בפ"ג מה' מכירה) שתפסן האחר אחר שקנ' חברו הקרקע ואפ"ה אין מוציאין מידו אלמא דבבעיא דלא נפשט' תפס באיזו זמן שיהיה אין מוציאין מידו וכ"כ מהרש"ל פ"ב דב"ק סי' ה' בהדיא דרי"ף ורמב"ם וסמ"ג פסקו דגבי תיקו מהני תפיסה ור"י בעל התוס' והרא"ש ס"ל דלעולם אין מועיל תפיסה בספיקא דדינא כו' משמע להדיא מדבריו דהסמ"ג סובר כהרי"ף והרי"ף ע"כ ס"ל דמהני תפיס' בתיקו אפילו אחר שנולד הספק וכמ"ש לקמן סי' ס"ח א"כ ה"ה דגם הסמ"ג ס"ל הכי

ואחרי אשר הוכחנו דיש חילוק בין ספק דלא תלי' בסברא לספק דתיקו דתליא בסברא א"כ אין ראיה מדברי התוס' דכתובות דבתיקו לא מהני תפיס' דכל הפלפול שבתוספות שם הוא בספק דלא תלי' בסברא כלל א"כ (גם ר"י בעל התוס' יכול לסבור דבתיקו מהני תפיסה) יכול להיות שגם דעת ר"י בעל התוספות כהרי"ף מוכח דעת מהר"מ רקנטי ממש כדעת הסמ"ג וכמ"ש שבפסקיו סי' תט"ו כתב וז"ל כל דבר שתחלת דינו המע"ה אם ראינו שתקף בו אחר אין מועיל תקיפה שלאח"כ ומוציאין מיד התוקף אבל אם תקף שלא בפנינו (לאו דוקא אלא ר"ל קודם שנולד הספק לפני הבית דין אפילו תפס בעדים וכמ"ש לקמן סי' ק"ל) קודם שנולד הספק לא מפקינן מיניה עכ"ל ובסי' תמ"א כתב וז"ל פסקו רב אלפס ור"ח דכל תיקו דממונא חולקין ורשב"ם פירש המע"ה והרמב"ם ז"ל כתב גבי כשכשה בזנבה דמספק' לש"ס אם היא תולדה דרגל ופטור בר"ה או תולדה דקרן וחייב' חצי נזק כתב דפטור ואם תפס הניזק גובה חצי נזק ממה שתפס דזה הדבר ספק הוא וכו' זהו לשונו נראה דס"ל דהמע"ה ואם תפס לא מפקי' מיניה עכ"ל ומדלא הביא דברי הרמב"ם לעיל סי' תט"ו משמע דס"ל לחלק כמ"ש לדעת הסמ"ג וגם משמע מכאן דגם דעת מהר"מ רקנטי כהרמב"ם וסייעתו דבתיקו אי תפס לא מפקי' מיניה שהרי פי' דברי הרמב"ם ולא חלק עליו וגם לא הביא שום חולק עליו

סימן ח והנה אחרי אשר ביררנו דיכול להיות הדין אמת דבתיקו מהני תפיסה ולא דמי לספק בכור משני טעמים שאמרנו

נעמוד לענין ונראה מחלוקת הפוס' אם האומרים דמהני תפיסה בתיקו הם הרבים או האומ' דלא מהני תפיסה הם הרבים

והנה (דעת הרמב"ם בהרבה מקומות דבתיקו מהני תפיסה) דעת