תקנת עזרא (מעילה תיקון חשוב) רכט

לשמה רק לשם כבוד ולשם קניית שם גדול, ולכן משך עטו עט סופר מהיר וחתה אש וגפרית בחאו"ח סי' ר"ח על ראשי מחברי ספרים להגדיל שמם ע"ש בדבריו הנוקבים ויורדים חדרי לב, ומפרש שם מאמר הש"ס דביצה (דף ל"ח) כי סליק ר' אבא אמר יהא רעוא דאימא מילתא דתתקבל, וכשאמר הרי שנתערב קב שלו בתשעה קבין של חבירו יאכל הלה וחדי אחיכו עלה, אע"פ שבאמת הדין עמו עיי"ש בגמ', ועיין בדברינו בפנים בכמה פרקים בענין זה, אלא משום דהתפלל שיתקבלו דבריו ע"כ לא נתקבלו, וע"ש שהאריך בזה גם להיפך דאם יודע הוא בעצמו שכונתו לשמים מחויב הוא להפיץ מעינותיו חוצה ולבלי להיות מונע בר, ובימינו אלה כאשר אחזה לי אני כבר אין לחשוד את המחברים כי כונתם תהי לשם כבוד או לקנות שם, כי דל מאוד כבוד מחבר בימינו וביותר כבוד מחבר ספר בהלכה לא בדרוש ולא בידיעות חיצוניות, ההמוניים לא יבינו את שפתו ומה הוא שח, והלומדים די להם בספרים הישנים והנם מסתפקים במועט והדברים עתיקים, ואם כי קשה לדבר על הכלל כולו אבל בנוגע אלי כמדומה לי שלא אתפאר במה שאין בי אם אומר שאין כונתי לשם כבוד ולקנות שם שאינו שוה לי בספרי זה אשר דרכה של תורה אשר בו מלאכה הוא יותר מחכמה, והנני מקוה מ"מ כי לדידי ולדכוותי יועיל הפרי זה הרבה שכללתי בו כללים גדולים וכמה הלכתא גבירתא איכא בתוכו, והנני נותן לה' הודאה על חלקי לשעבר ומתפלל להבא שרא יארע דבר תקלה ע"י ולא אכשל בד"ה וישמחו בי חבירי, ולא יכשלו חבירי בד"ה ואשמח בהם כאמור, שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול: ועתה צלח רכב על דבר אמת, וכתוב יושר דברי אמת, את הרשום בכתב אמת. המחבר.