תקנת עזרא (מעילה) פג

ג"כ בלדעת איירי ואז מועלין בהן, והיש מפרשין ס"ל לכאורה דאף שיש בכלי יותר מהשיעור ג"כ הג' לוגין נתקדשו וכשנהנה מג' לוגין הראשונים מעל אם שתה ג' לוגין שלמים. אבל קשה מאוד להבין דעת היש מפרשין חדא דהרי קיי"ל אין ברירה וא"כ יהיה דין זה תלוי בפלוגתא דרבנן ור"ע במשנה אחרונה דמכילתין ע"ש, ועוד דבשבועות (דף י"א) כתבו שם התוס' ד"ה הואיל וצורתה וז"ל דכיון דיש שיעור להקרבת קטורת פרס בשחרית אין כ"ש מקדשת שלא לדעת כדמשמע ס"פ לולב וערבה עכ"ל, וכונתם דבסוכה שם איתא דכיון דאין שיעור למים וכ"ש מקדשין שלא לדעת אפסלו בלינה מבואר דאם יש שיעור למים יכול להביא במקודשת ומ"מ אינן נפסלין בלינה דכיון. דיש יותר מכשיעור גם השיעור הצריך לא נתקדש, וכן הביאו התוס' ראיה זו במנחות (דף מ"ו ע"א) לענין דאין התנור מקדש כל הלחם אפי' הצריך כיון שאינו יכול לקדש כולם ע"ש ד"ה ואיזו וכ"כ עוד שם (דף מ"ח ע"א) ד"ה לעולם כרבי, וא"כ למה ימעול בג' לוגין הראשונים, ואולי יש לומר דמיירי שלא נתן בהצלוחית בבת אחת יותר מג' לוגין אלא מעט מעט וא"כ כשהיו רק ג' לוגין נתקדשו שפיר ואח"כ הוסיף מים, וא"ת ליבטלו הג' לוגין שנתקדשו ברוב המים הנוספים כמשה"ק התוס' בסוף מכילתין גבי פרוטה של הקדש שנפלה לתוך כיסו ושם תירצו דפרוטה היא דבר חשוב ולא בטיל ותירוץ זה לא שייך במים, י"ל דמיירי דגם עתה ליכא בהצלוחית יותר מששה לוגין דליכא רובא דחולין ואכתי צ"ע, גם קשה למה אינו מועל עד שישתה ג' לוגין הא מעילה הוא בפרוטה ואם שתה רק רביעית מים ונהנה בפרוטה ג"כ ימעול, מיהו בירושלמי פ"ז דדמאי מחלפא שיטתיה דר"ל תמן הוא אומר מועלין בפרוטה לפי חשבון ג' לוגין, הרי דהירושלמי ס"ל דכל מקום דאין ברירה נתפס הקדושה לפי החשבון, וא"כ אפשר דגם היש מפרשין כונתם דבעינן ששתה מים מהג' לוגין בפרוטה לפי חשבון ודו"ק ועיין בתוס' זבחים (דף ק"י ע"ב) ד"ה ביש שיעור למים קמפלגי ובמנחות (דף ז') תוס' ד"ה אריו"ח ודו"ק שוב ראיתי שהצ"ק בזבחים שם כתב דהא דאי הוה טפי מג' לוגין לא קדשינהו כלי כלל הוא רק לענין חיוב אם ניסך בחוץ ולהפסל בלינה אבל מעילה שפיר מועלין בג' לוג מהן כדמוכח כאן

בגמ' לטעמא דמנחם יודפאה קאמר, עיין רש"י ורגמ"ה ותוס' ולשון לטעמא דמנחם יודפאה קשה מאוד לפירושם, דהרי לא מצינו כלל שאמר כן מנחם יודפאה והוה ליה למימר לטעמא דר"א קאמר, ועוד יש בסוגיא זו עקולי ופשורי שכל מעיין יבינם בעצמו, לכן אביא כאן מש"כ הגאון משכנות יעקב בחיו"ד סי' ס"ד בסוגיא דזבחים דף קי"א, דתנן התם המנסך מי חג בחג בחוץ חייב דברי ר' אליעזר, ואיתא שם בגמ' תנו רבנן המנסך ג' לוגין בחג בחוץ חייב ר"א אומר אם מלאן לשם חג חייב. ומוקי רנב"י פלוגתייהו אם יש שיעור למים דת"ק ס"ל אין שיעור למים וכו' לפירש"י דשם, ור"א אומר דוקא אם מלאן לשם חג וכו' ופירש"י דהיינו כדרך מילואן ג' לוגין דיש שיעור למים, ואם מלאן טפי לא קדשינהו כלי וכו' ע"ש ברש"י, ור"פ מוקי פלוגתייהו באם קרבו נסכים במדבר, ופירש"י דת"ק ס"ל קרבו נסכים במדבר וא"כ בבמה נמי קרבו, וא"כ לא בעי קידוש כלי להתחייב בחוץ דהא בבמה ליכא כלי, ואף בפנים אם עלו לא ירדו כיון דכשר בבמה עיי"ש ברש"י, ור"א ס"ל לא קרבו נסכים במדבר וכו', ורבינא אמר בלמדין ניסוך המים מניסוך היין קמפלגי, ופירש"י דכולהו ס"ל קרבו נסכים במדבר אבל רק נסכי יין דקרבו ליחיד בבמה אבל ניסוך המים לא מצינו ליחיד, ופליגי אם למדין ניסוך המים מניסוך היין, ותו גרסינן שם ת"ר המנסך ג' לוגין יין בחוץ חייב ראב"ש אומר והוא שקידשם בכלי, ואמר רב אדא בר ר"י בירוצי מידות איכא בינייהו, ופירש"י דכו"ע בעו קידוש כלי רק פליגי אי בירוצין מתקדשין, ורבא בריה דרבה מוקי פלוגתייהו בקרבו נסכים בבמה ובפלוגתא דהני תנאי וכו' עיי"ש כל הסוגיא

ובאמת לפירש"י ותוס' יש שם הרבה קושיות הצריכים עיון גדול ליישבם, וכבר עמדו המפרשים עליהם עיין במהרי"ט ובעצמות יוסף בקדושין ואין אני רואה לנחוץ להביא כל דבריהם, ולכן מפרש הרב משכנות יעקב דהך ברייתא דג' לוגין מים לא איירי כלל מדין קידוש כלי, ויכול להיות דאיירי שקידשו בכלי, רק פלוגתא אחריתא היא, דהנה ניסוך המים היא מהלממ"ס או מקרא דונסכי', והנה לרנב"י דמוקי פלוגתייהו ביש שיעור למים הכי פירושו דת"ק סבר המנסך ג' לוגין בחוץ חייב ומשמע אף דכבר נסכו בפנים ג' לוגין כדין, אפ"ה אם נסכו עוד ג' לוגין בחוץ חייב, וע"כ דס"ל שאם היה מנסכן בפנים היו מתקבלין דיכולין לנסך בפנים כמה פעמים ביום בכל פעם ג' לוגין כדין נסכים דס"ל אין שיעור למים, ור"א סבר אם מלאן לשם חג חייב, פירוש שאינו חייב בחוץ רק על ג' לוגין הראשונות הבאות לשם חובת היום בפנים לשם חג, אבל כל שקיים כבר פעם אחת חובת היום שוב אינו מתקבל בפנים אף אם נתקדש בכלי, דס"ל יש שיעור למים פירוש שלא הותר לנסך בפנים לחובת הציבור רק פעם אחת ג' לוגין, ור"פ אמר דכו"ע יש שיעור למים ובקרבו נסכים במדבר פליגי, פירוש דר"פ ס"ל דאף דלחובת הציבור אין מתקבלין רק פעם אחד ביום. מ"מ כל יחיד הותר לו להתנדב מים ולנסך בחג כמו למ"ד קרבו נסכים במדבר, פירוש משקרבו לציבור עם התמיד ה"ה דקרבו ליחיד, ומשו"ה ס"ל דלא אצטריך קרא דממילא קרבו אף במדבר ומוקי ביאה לב"ק כדפירש"י ז"ל, הרי דס"ל להאי תנא דכל מידי דקרב לק"צ ה"ה דקרב לקרבן יחיד, וה"ה ניסוך המים דקרב לציבור קרב נמי ליחיד ובלבד כשיעור הזה, ולהכי חייב לת"ק בג' לוגין אף שקרבו כבר לציבור כיון דגם היחיד יכול להתנדב, ור"א ס"ל לא קרבו נסכים במדבר רק משעת ביאה ואילך ולית ליה דכל שקרב לציבור ה"ה ליחיד, וא"כ גם ניסוך המים לא ילפינן יחיד מציבור והוה אין מתקבל בפנים, להכי אמר ר"א במשנה המנסך מי החג בחג וכו' פי' דוקא אותן ג' לוגין שמלאן לציבור לשם חג. ורבינא אמר דכו"ע לא קרבו נסכים במדבר ולא ילפינן יחיד מציבור, רק אם למדין ניסוך המים מניסוך היין פליגי, פי' דאמר רחמנא ליחיד להקריב יין מביאת הארץ ואילך וגם להתנדב יין לבד, אי אמרינן דה"ה שיכול להתנדב מים דת"ק סבר למדין וכו', ואפשר דת"ק דריש ונסכיה בשני ניסוכין הכמ"ד אחד ניסוך היין ואחד ניסוך המים, ולהכי מקיש להו לענין זה ג"כ שיוכל להתנדב מים כמו יין, ור"א ס"ל דניה"מ הללממ"ס ואין לך בו רק לציבור אבל לא ליחיד, ואין להברייתא ענין כלל אם קרבו נסכים בבמה ולקידוש כלי, דמחלוקת בפ"ע היא ובזה כבר מתורצים כל הקושיות בסוגיא זו להמעיין היטב

ובזה א"ש גם סוגיא דלעיל מינה שם דאריו"ח ר"א בשיטת ר"ע רבו אמרה דאחד ניסוך היין וכו', ואר"ל אי מה להלן ג' לוגין וכו' והא ר"א מי החג קאמר ופירש"י דמי החג משמע אפי' לוג, וזה קשה מאוד דמאי משמעותא מלבד מה שהקשו תוס' דר"א אדר"א לפירש"י ע"ש, אבל לפירוש הנ"ל א"ש הסוגיא כפשוטה, דהכי מקשה ר"ל כיון דר"א כר"ע ס"ל דדריש ונסכיה