תקנת עזרא (מעילה) ז

הארה

כבר העירו רבים שהפירוש המיוחס לרש"י על מס' מעילה אינו מרש"י, וז"ל הברכת הזבח בריש חידושיו למעילה, אמר המחבר נראה דפי' מס' זאת אינה מרש"י ז"ל אלא מאחד מתלמידיו דוק ותשכח ואעפ"כ אכנהו בשם רש"י ז"ל עכ"ל, וכ"כ היד מלאכי ושאר אחרונים, אבל לא הביאו בפירוש ראיות לדבריהם לפי שהראיות בולטים למדי, חדא שלפני התוס' לא היה פירוש זה כלל שהרי מתחילת המס' עד סופה התוס' מפרשים פשט הסוגיא ע"פ רוב. אבל במס' שהיה לפניהם פירש"י באו רק לפלפל בהסוגיא ע"פ רוב ולא לפרש, והרבה פעמים מתאימים במס' זו פירש"י עם פירוש התוס' וזה לא שכיח בשארי מס' רק ע"ד המיעוט, ובדף ג' ע"א הביאו התוס' ד"ה הכניסה לפנים פירש"י בזבחים ולא הביאו פירש"י כאן במעילה, ושם ע"ב בסוגיא דרב גידל פירשו התוס' בדרך אחר רחוק מפירש"י מאוד, ולא הזכירו פירש"י לומר שלא נראה להם, וכן יש עוד כיוצא במקומות רבים וע"כ שלא ראו פי' זה כלל, שנית שהמאמרים במס' זו שהובאו גם בשאר מס' יש מהן הרבה דשם פירש"י באופן אחר מפי' המפרש כאן שלישית, הלשון ענין אחר אמר המורה (בדף ז' ע"א) ולשון ושמעתי דלהכי מהני תנאה (בדף י"ג ע"א) ולשון אמר לי רבי דהאי אילן הוא (שם) ולשון ולא מפי המורה (בדף ס"ז ע"א) ולשון וכן אמר רבי (בדף י"ז ע"א) כל אלה לא מצינו בפירש"י רק לעתים רחוקות מאוד, ומוכח מכל זה דבאמת אינו מרש"י ז"ל, ולכן שיער הרב ברה"ז שהוא מאחד מתלמידי רש"י כמש"כ לשונו לעיל, ואחרי שזכינו לאור הגנוז פי' רגמ"ה הנדפס בש"ס דווילנא ראיתי אני בעניי שפי' המפרש שלפנינו הוא ממש פי' הרגמ"ה גופא הוא ולא אחר בלי ספק, אלא שאיזה תלמיד גרע או הוסיף בו לפעמים איזה תיבות ולא יעלו השינוים בכל המס' לעשרה הראוים לתת אליהם לב, ויתרם היא העתקה אות באות מפי' רגמ"ה, וגם זה ברור שלא היה תלמיד הרגמ"ה שהרי בכל מקום שהביא דבר מפי המורה או שכתב בלשון א"ל רבי דא מצינו דבר זה בפי' רגמ"ה, וראה זה מצאתי שהפי' המיוחס לרש"י על מס' תענית אשר גם עליו כבר הוסכם בצדק שאינו מרש"י ז"ל רק מאחד מתלמידיו, גם אותו המפרש ראה פי' רגמ"ה למס' תענית והשתמש בו, ומראשית המס' עד דף ג' ע"א ד"ה בטל וברוחות הלך בעקבות הרגמ"ה ולא נטה ימין ושמאל, אלא שהאריך והרחיב הדברים מעט אבל יסוד הדברים נשאר כפי' הרגמ"ה, ולא עוד אלא דשם דף ג' ע"א ד"ה וס"ל כר' יהודא וכו' משכחת לה לר' יהודא דאמר וכו' עכ"ל, וחסר המילות בן בתירה והשלימום המדפיסים בין ב' חצאי מרובע, וגם בפי' רגמ"ה חסרים ב' תיבות אלה, אולם מד"ה בטל וברוחות ואילך עזב שם המפרש לשון רגמ"ה לגמרי וברר לו דרך לעצמו, משא"כ המפרש במכילתין מעילה שומר הוא פי' רגמ"ה מראש המס' עד סופה בלי שום שינוי, וראה זה מצאתי שגם הפי' המיוחס לרש"י במנחות מפרק ואלו מנחות עד פרק שתי הלחם הוא ג"כ פי' רגמ"ה עם איזה שינוים קטנים בלשון כמו במעילה כאן ממש, ומפני שאין אני מבעלי מלאכת הבקורת בענינים אלו הריני מקצר בזה, ואני שובק רווחא למאן דקשיש ממני בענין זה, ואקוה מ"מ כי פתחתי בדברי אלה פתח גדול לדרוש ולתור בזה בחכמה לבעלי החכמה הזאת:

תקנת עזרא חידושים על מסכת מעילה שובי נפשי למנוחיכי כי ה' גמל עליכי

גמ' קתני קדשי קדשים ששחטן בדרום מועלין בהם פשיטא, ראיתי מקשין כאן הרי לקמן ע"ב יש מחלוקת בזה בין רבה ורב יוסף דלרבה מועלין רק מדרבנן ולרב יוסף מדאורייתא וא"כ איך שייך להקשות בזה פשיטא, ממנ"פ אי קסבר תנא דמתניתין דמועלין בהם מה"ת א"כ הא גופא טובא קמ"ל דמועלין מה"ת, ואי קסבר דהמעילה היא מדרבנן ודאי דטובא קמ"ל דעכ"פ מדרבנן איכא מעילה שחז"ל גזרו בהו מעילה, ולענ"ד דקושית הש"ס היא לרב יוסף והרי השמ"ק כתב דגם הצריכותות הם רק אליבא דרב יוסף לחודיה כמו שיתבאר, וכיון דהמקשה לא ידע עדיין מסברת רבה דכמאן דחנקינהו דמי ולא ידע כלל דרבה פליג על רב יוסף בזה משו"ה פריך שפיר פשיטא דמהיכא תיתי דלא למעול בהן, ומשני סד"א כיון ששחטן שלא במקומן כמאן דחנקינהו דמי כדסבר רבה באמת ואין בהם מעילה קמ"ל, ובסוף באמת נשאר רבה בתיובתא לקמן בסוגיא ולענ"ד דברים ברורים הם: שם אבל דרום נהי דאינו ראוי לקדק"ד אבל ראוי הוא לקק"ל, תימה וכי משום כך יהיו מועלין בהם מה"ת וכו' ואומר מורי הר"פ דכיון דראוי לקק"ל א"כ יש לו הכשר במקום אחר ואיקרי פסולו בקודש, דמשמע וכו' דכל דפסולו בקודש אם עלה לא ירד א"כ קדשי ה' קרינא בהו ואית בהו מעילה עכ"ל השמ"ק כאן בשם תוס', ומכאן ראיה נמי למש"כ לעיל דהמקשן והתרצן אליבא דרב יוסף קיימי דהרי מעילה דרבנן גם בקדשים שמתו איכא ומאי משני, וע"כ לומר דאליבא דרב יוסף קאי ולרבה באמת מעיקרא לק"מ דהא גופא טובא קמ"ל תנא דאיכא מעילה מדרבנן, ועיין בדברינו לקמן ע"ב ודו"ק: והנה לכאורה הא דאמרינן דבשינוי מקום איכא מעילה מה"ת הוא דוקא אליבא דר"ש לקמן ע"ב דאם שחט בדרום ובלילה אם עלו לא ירדו אבל לר"י דס"ל אם עלו ירדו ליכא מעילה מה"ת, אבל מהתוס' נדה (דף מ' ע"ב) נראה דאפי' למ"ד אם עלו ירדו נמי איכא מעילה מה"ת, דהרי כתבו שם לר' יהושע דאיהו ס"ל דחטאת שנשחט חוץ למקומו תרד עיי"ש ואפ"ה אמרינן כאן אליביה גופא דמעילה זו מה"ת היא ולא כמאן דחנקינהו דמי ועיין במנחות (דף ע"ט), וצ"ל דלא תליא זה בזה דלענין אם עלו ירדו איכא מיעוטא דקראי דזאת תורת העולה דאם עלו ירדו אבל מ"מ מודה ר' יהודא דאית בהו מעילה, אלא דלפי"ז קשה לכאורה סוגית הש"ס דלקמן ע"ב בפלוגתא דרבה ורב יוסף דס"ל לרבה בשחט בדרום אם עלתה תרד, ופריך הש"ס לרבה ממשנתינו דמועלין בה ואם איתא דאם עלתה תרד אמאי אית בה מעילה והוצרך לשנויא