טעמי המנהגים צז

ההפטרה אלא כשלא קראו בתורה. מפני כבוד התורה. פי' אחר שחזרה הפטרה ליושנה והותר לקרות בתורה לא יהא כבוד התורה וכבוד הנביא שוה כלומר שאם יקרא המפטיר בנביא לבדו כמו הז' הקרואים בתורה לבדה הוי כבוד התורה וכבוד הנביא שוה. ולפי שאין המפטיר ממנין העולים שאינו קורא בתורה אלא מפני כבוד התורה ע"כ מפסיקים בקדיש בין קריאתו לקריאת העולים. עי' לבוש סי' רפ"ב סעי' ה' וט"ז שם ס"ק ב'

(שמג) טעם. שאם חל ר"ח להיות בשבת אין מסיימין בברכת הפטרה מקדש השבת וישראל וראשי חדשים. משום שאלמלא שבת אין נביא בר"ח. ספר התניא סי' ל"ה. וע"ל סעי' תקפ"ב

(שמד) טעם. שאם חל ר"ח להיות בשבת מפטירין של ר"ח ודוחי' הפטרה פרשת היום. לפי שראש חודש הוא לפרקים וכדי לעשות לו היכר. כמו כן בשבת וראש חודש וחנוכה לפי שחנוכה בא לפרקים תדחה הפטרת פ' היום ופרשת ראש חודש ומפטירים בחנוכה. ועוד שהרי המפטיר קורא בתורה בשל חנוכה וצריך שיפטיר מעין מה שקרא בתורה. שם סי' ל"ז

(שמה) טעם כשקורין שתי פרשיות ביחד מפטירין ההפטרה ה שייכה לאחרונה מלבד באחרי וקדושים מפטירין הלא כבני כושיים שהיא הפטרת אחרי מות. מפני שהוא כוללת כל הנזכר בשתי הפרשיות וגם שיגאלנו ממנה אחר ההקאה דבפרשת אחרי מות כתיב ולא תקיא הארץ אתכם כו' וכאן כתיב ביום ההוא אקים סוכת דוד הנופלת וגו'. לבוש סי' תצ"ג סעי' ד'. וכתב שם וזה הטעם אפשר לטעם המנהגים. אבל נראה לי דטעות סופר הוא ולעולם מפטירין בשניי' משום דסליק מינה כו' (וע"ש האיך נפל הטעות). ואם איישר חילי אבטל המנהג ולומר התשפוט גם בכפולין. ועי' מ"א סי' תכ"ח ס"ק י'

(שמו) טעם. שחייבו חז"ל על כל אדם לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו שבוע שמו"ת. כדי שיהא רגיל בתורה. לבוש סי' רפ"ה סעיף א'. ודוקא פרשיות השבת ונא פרשיות יו"ט אבל בארבע פרשיות שבאדר צריך להשלים