טעמי המנהגים צו

(שלז) טעם. שהחזן והקהל אומרים בקול רם חזק וכו' לכל המסיים ספר בתורה מהקוראים. כדאמרינן בבראשית רבה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך מלמד שהי' ס"ת בחיקו של יהושע. שאין אומרים הוה אלא למי שתופס החפץ בידו וכשסיים יהושע אמר לו הקב"ה חוק ואמץ מכאן למסיים כל ספר וספר מחומשי התורה שאומרים לו חזק. אבודרהם

(שלח) פור טעם. משום שהתורה נקראת תושיה שמתשת כוחו של אדם. ועוד דאמרינן פרק אין עומדין ד' דברים צריכין חיזוק ואלו הן תורה ומע"ט וכו' שנאמר רק חזק בתורה ואמן במע"ט. פ"ח סי' קל"ט ס"ק י"א

(שלט) עוד טעם. שנוהגין לומר חזק בקול רם כשמסיים ספר בתורה. ע"ד שאומרים אחר כל מס' הדרן עלך. כלומר השמר לך פן תשכח. או כמו שנוהגין לומר לחזן יישר כחך. כלומר גמרת מצותיך. יה"ר שתזכה לעשות עוד מצות. ארחות חיים סימן קל"ט. בשם שו"ת מהר"מ מינץ סימן פ"ה

(שמ) טעם. שבשנת קביעות הש"א פשוטה חקת בלק נפרדות ומטות ומסעי מחוברות ולכאורה למה לא יהיו חקת ובלק מחוברות ומטו"ת ומסע"י נפרדות. לפי שיותר טוב שיקרא פ' פנחס בימי בין המצרים שבו מבואר חלוקת הארץ וכל המועדים והוא בשורה טובה לישראל בימים הללו שעתידין לירש הארץ והימים האלה יהיו לששון ולשמחה ולמועדים טובים. אגרא דפרקא אות רל"ז. וע"ל סעי' תש"ל

(שמא) טעם. למה מפטירין בנביאים. לפי שגזרו על ישראל שלא יקראו בתורה וכנגד שבעה שהיו עולין לקרות בתורה ואין קורין פחות משלשה פסוקים עם כל אחד ואחד תקנו לקרות כ"א פסוקים בנביאים ולא יפחות מהם ואם נשלם הענין בפחות מכ"א כגון הפטרת שובה שהוא קטנה א"צ לקרות יותר. ולכן נקראת הפטרה. לפי שהי' נפטרין בה מקריאת התורה. אבודרהם. ועי' שם עוד טעמים למה נקרא הפטרה

(שמב) טעם. שהמפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחלה שהרי לא נתקנה