טעמי המנהגים פד

החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים אם אנשים משמח אלקים במה משמח מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין תולעת יעקב

(רפג) טעם. לשבח למה מקדשין את השבת דוקא על היין. ולמה מברכין בפה"ג והלא יין הוא נקרא. ולמה דוקא מקדשין על היין בסעודה הא' ולא בסעודה ב' וג'. ולמה מתחילין ביום הששי כו'. רק דהענין הוא כך כי אדה"ר חטא בההוא שעתא כדאיתא בגמ' אדה"ר נברא בע"ש ובשעה י"א סרח ושעה י"ב הי' שעת הכנסת שבת דמוסיפין מחול על הקודש וכשחטא אדם טימא כל הארצות וגרם שסילק השכינה מלמטה למעלה וכבר נודע דעת חכמי אמת דבשעה שמקדישין את השבת השכינה יורדת למטה ועומדת למעלה משלחנו. וע"י שחטא אדה"ר וטימא כל הארצות ולא יכלה השכינה לירד למטה בההוא שסרח דהוא שעה י"ב. לכך תקנו לברך על היין לתקן חטאו כי בגפן חטא אדה"ר שאכל בלא ברכה כדאיתא בי"מ. ולכך מזכירין בדבר גפן ולא יין להורות שהברכה זו הגפן היא תיקון הגפן שחטא בו אדה"ר מה שאכל בלא בוכה. אמנם סברה זו ליתא אלא אם נאמר דמוסיפין מחול על הקודש וכדלעיל ולהורו' זה מתחילין יום הששי. דמינה ילפינן דמוסיפין מחול על הקודש. כתונת פסים

(רפד) טעם. שיש נוהגין שלא לקדש בתחלת ליל שבת (משעה ו' עד שעה ז'). עי' רש"י במס' שבת דף קכ"ט ע"ב שכתב שמתחלת יום ד' נתלו מאורות ברקיע. וכן ז' כוכבי לכת שסימנם שצ"ם חנכ"ל וכל אחד משמש שעה אחת ואח"ז משמש שעה כוכב שאחריו וכן חוזרים חלילה נמצא תחלת יום ול משמש שעה א' כוכב נוגה. ואחריו כוכב. ואחריו לבנה. אח"ז חוזרים חלילה שצ"ם חנכ"ל הרי עבר מיום ו' עשרה שעות נשאר מן יום שתי שעות ומשמש בהן שבתאי ואחריו צדק ואחריו מאדים א"כ צדק משמש סוף יום הששי שהוא שעה י"ב ומאדים שאחריו תחלת ליל שבת (משעה ו' עד שעה ז') והוא ממונה על חורבן ומלחמה והיא במשלת ס"ם ועי' ברש"י עירובין דף כ"ו. ואין זה אלא בזמן שיום ולילות שוים שתחלת שעה שביעית מן שעות ההשואה. והיא שעה א' מן יום אז משמש נוגה וכן בשעה ששית אחר חצות היום משמש מאדים. מחצית השקל סי' ער"א סק"א. וע"ל סעי' רנ"ח

(רפה) טעם. דאין לברך על כוס פגום ואע"פ שנשאר בו יותר משיעור רביעית משום דמחזי כמאן דמברך אשיורי כוסות. אבודרהם.