טעמי המנהגים נז

(קצב) טעם. שאומרים יעלה ויבא בברכת המזון בבונה ירושלים ובתפלה בעבודה. משום דיעלה ויבא הוא תפלה ותחנונים תקנוה בבונה ירושלים דהיא נמי תפלה. ובי"ח תקנוה בעבודה שהיא תפלה להשיב ישראל לירושלים. תוס' שבת דף כ"ד ע"א בד"ה בבונה

(קצג) טעם. דאם חל ר"ח ביום א' והי' אוכל ויצא שבת שאומר רצה ויעלה ויבא עי' ט"ז סי' קפ"ח ס"ק ז' (וכן ראיתי שהרב המאה"ג מוהר"ר יוסף שאול נ"ז אבד"ק לבוב זללה"ה שנהג כן אף שלא אכל כזית פת בלילה) משא"כ בחנוכה ופורים שאינו מזכיר רק של שבת. משום דאינו אלא רשות להזכיר כדאיתא בפ' במה מדליקין דף כ"ד ע"א עי' מ"א סי' קפ"ח ס"ק י"ג וס"ק י"ח

(קצד) טעם. שאם שכח לומר יעלה ויבא בברכת המזון בר"ח או בחולו של מועד אין מחזירין אותו ובתפלה מחזירין אותו. לפי שבתפלה חובה על כל איש ואי אפשר שלא יתפלל אבל ברכת המזון אינה חובה כי אפשר שלא יאכל דברים הטעונים ברכת שלש ובלבד שלא יתענה ואפשר בפירות או בדברים אחרים. ברכות דף מ"ט ע"ב ועי' כל בו. וע"ל סעי' פ"ז בהשמטות

(קצה) טעם. דאם טעה ולא הזכיר של שבת בברכת המזון אומר קודם המלך הטוב והמטיב בא"י אמ"ה שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית בא"י מקדש השבת וכן אם טעה ולא הזכיר ביו"ט יעלה ויבא אומר בא"י אמ"ה אשר נתן ימים טובים לישראל לששון ול ולשמחה את יום חג פלוני הזה ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים ואם טעה בר"ח אינו אומר רק בא"י אמ"ה שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון ואינו חותם בברוך. דכיון דבר"ח סגי דלא אכל פת ולא הוי הך ברכה חובה ביום זה. לבוש סי' קפ"ח סעי' ו' וסעי' ז'