טעמי המנהגים נג

הסעודה דעיקר תקנת חכמים הי' על יין אלא דקצת מקילין לקדש על השכר ישאר משקים במקום שאין היין מצוי לכן אין לברך עליהם בתוך הסעודה דחשיבות אינם מצד עצמם אלא כיון דאין יין מצוי. (ארץ חמדה): עניני ברכת המזון

כתב קיצור של"ה מצאתי כתוב בשם גדול א' שנוהגין כן בארץ איטליא מי שאין לו פנאי ללמוד על שלחנו או שאינו יכול ללמוד יאמר לכל הפחות ג' פסוקים מתורה. וג' פסוקים מנביאים. וג"פ מכתובים. (ג"פ מתורה) ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא (שמות ט"ז). ועבדתם את ה' אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך (שמות כ"ג). ויענך וירעיבך ויאכילך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבותך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם (דברים ח'). (וג"פ בנביאים) הוא מרומים ישכון מצודות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים (ישעיה ל"ג). למה תשקל כסף בלא לחם ויגיעכם בלא לשבעה. שמעו שמוע אלי ואכלו טוב ותתענג בדשן נפשכם (ישעיה נ"ה). הלא פרוס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא