טעמי המנהגים מג

קמג) טעם. שאומרים קדיש עם תתקבל לאחר ובא לציון ולא מיד אחר תפלת י"ח. לפי שסדר קדושה בתר תפלה גרירא. לבוש סי' נ"ה

(קמד) עוד טעם. לפי מה שכתב הלבוש בסי' קל"ב דסדרא דקדושה ובא לציון הוא במקום קדושה דתפלה עפ"י גזירה שהיתה א"כ שפיר תקנו קדיש עם תתקבל לאחר ובא לציון. נועם מגדים

קמה) טעם. שבראשון היו הלוים אומרים לה' הארץ ומלאה. ע"ש שקנה שמים וארץ והקנה תבל ליושבי בה ושלט בעולמו יחידי. בשני היו אומרים גדול ה' ומהולל מאוד. ע"ש שהבדיל רקיע בין עליונים לתחתונים ונתעלה וישב במרום. בשלישי היו אומרים אלקים נצב בעדת אל. ע"ש שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו שנאמר ותראה כיבשה. ברביעי היו אומרים אל נקמות ה'. ע"ש שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהן. בחמישי היו אומרים הרנינו לאלקים עוזנו. על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו כשאדם רואה עופות משונים זה מזה נותן שבח לשמו. בששי היו אומרים ה' מלך גאות לבש. ע"ש שגמר מלאכתו ומלך עליהם. בשביעי היו אומרים מזמור שיר ליום השבת. ליום שכולו שבת. שעתיד העולם להיות חרוב ואין אדם וכל המלאכות שובתות על אותו יום אומרים שיר של שבת. ר"ה דף ל"א ע"א

(קמו) טעם. למה אומרים פיטום הקטורת אחר התפלה. כדי להבריח הקליפות מ"א סי' קל"ב ס"ק ג'. וטעם. שאומרים תחלה אין כאלקינו כו' לפי שהקטורת מעשרת ולכך אומרים אין כאלקינו שלא יאמר כחי ועוצם ידי כו' שערי תשובה שם ס"ק ו'

(קמז) טעם. שיש נוהגין שלא לומר אין כאלהינו ופיטום הקטורת בחול. מפני שהאמירה הוא במקום הקטורת וחיישינן שמא ידלג אחד מסממניה וכבר אמרו אם חסר אחד מסממניה חייב מיתה ולכך לא נהגו לאומרו בחול שממהרין למלאכתן וחיישינן שמא ידלג. לבוש סי' קל"ג

(קמח) טעם. שנוהגין לומר הג' פסוקים טרם צאתם מבהכ"נ והם אלו. אל תירא מפחד פתאום כו'. כי בימי המן הרשע ראו התינוקות סי' הגאולה ע"י פסוקים אלו. כי המן הרשע הלך לבתי מדרשות לבחון ולנסות אם יצליח ברשעו מצא לתינוק אחד אמר ליה פסוק לי פסוקיך אמר ליה אל תירא מפחד פתאום וכו'. מצא לב' איל פסוק לי פסוקיך א"ל עוצו עצה ותופר וכו'. מצא לג' א"ל פסוק לו פסוקיך א"ל ועד זקנה אני הוא וכו'. ע"כ קבעו אותן הפסוקים לומר להזכיר חיבת ישראל לפני השי"ת ב"ה בכל עת אולי ירחם השי"ת עלינו ויגאלנו במהרה בימינו אמן סלה. אור צדיקים

(קמט) טעם. למה כל דבר שבקדושה אין אומרים פחות מיו"ד. דכתיב במקהלת ברכו אלהים. במקהלת בגימטריא בעשרה. מ"א: עניני ספר

תורה

(קנ) טעם. שקורין בתורה בשבתות ובב' וה'. כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה