עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › טעמי המנהגים

טעמי המנהגים לח

Taamei Haminhagim 38 · טעמי המנהגים · free full Hebrew text

Open in the reader →

בן גרושה או בן חליצה ולכך אינו מברך לפיכך יחלוץ מנעליו ולא יצטרך לקשור אבל בבתי שוקים מותר לישא כפיו אפילו הם של עור מפני שאין בהם רצועות ולא גזרו עליהם אבל מנעלים אסורים אפילו אין בהם רצועות דעל סתם מנעלים גזרו ולא פלוג רבנן. לבוש סי' קכ"ח ועי' מס' סוטה דף מ' ע"א

(קיט) טעם. שצריך ליטול ידיו. משום שנאמר (תהלים קל"ד) שאו ידיכם קודש וברכו את ה'. כלומר כשתשאו ידיכם קדשו אותם בתחלה והיינו נטיל' ואח"כ וברכו את ה' והוא ברכת כהנים ואע"פ שנטל ידיו שחרית יחזור ויקדש אותם קודם הנשיאות כפים דקרא תיכף לקדושה ברכה משמע. שם סעיף ו' וסעיף ז'

(קכ) טעם. שאומרים הכהנים באהבה. משום דאיתא בזוהר כל כהן דלא רחים לעמא או עמא לא רחמין לי' לא ישא כפיו. מ"א סי' קכ"ח ס"ק י"ח

(קכא) טעם. שהכהנים חולקין אצבעותיהם. דכתיב מציץ מן החרכים ה' חרכים דהיינו חלונות ע"כ מכוונים לעשות ה' אוירים. טור שם

(קכב) עוד טעם. כי פתיחת האצבעות הוא סימן שאימת שכינה עליהם כאלו הם מתחלחלים. שבולי הלקט

(קכג) טעם. שנוהגים הכהנים לשלשל טלית של מצוה על פניהם וידיהם כדי שלא יוכלו הם להסתכל בעם ולא העם בהם ויבואו לידי היסח דעת ומנהג יפה הוא. ב"י שם. והגאון יעב"ץ כתב שאין נכון לשלשל הטלית עה"פ לא הכהנים המברכים ולא ישראל המתברכים. אלא צריך דוקא פנים כנגד פנים שניהם מגולים רק יעמדו באימה ובכוונה על הברכה

(קכד) טעם. שאנו אומרים בשעת ברכת כהנים רבונו של עולם חלום חלמתי, מפני שהחלום הוא אחד מששים בנבואה והכהנים הוא כולו נבואה שמטעם זה אסור להסתכל בידי הכהנים שהשכינה שורה בידיהם ולכן אנו אומרים רבש"ע כדי לבטל החלום בששים. נועם אלימלך פ' תרומה

(קכה) טעם. שאין נושאין כפיהם אלא ביו"ט. משום שאז שרויים בשמחת יו"ט. וטוב לב הוא יברך משא"כ בשאר ימים. רמ"א סי' קכ"ח סעיף מ"ד. ועיין מ"א שם סק"ע

(קכו) טעם. שאין נושאים כפיהם במנחה. משום דשכיחא שכרות באותה שעה שמא יהא הכהן שכור ע"כ אין אומרים במנחה או"א אבל בתענית אומרים. תענית דף כ"ו ע"ב ועי' או"ח סי' קכ"ט סעיף א': עניני נפילת

אפים

(קכז) טעם. שאין נופלין על פניהם בערב יו"ט ובערב שבת נופלין. מפני שערבי ימים טובים וימי מוצאיהם הם ימים מעטים בשנה ולכן אין נופלין בהם בתחינה לא בשחרית ולא במנחה ואם היינו עושים כן לשבתות הרי חצי השנה לא היינו מתחננים ולא יתכן. ועוד כי ימים טובים יש להם יתרון מפני שקורין את ההלל. אבודרהם: