טעמי המנהגים לה

(קד) טעם. מה שנהגו העולם לנענע עצמן בקדושה. דכתיב וינועו אמות הסיפים מקול הקורא הי' מתנוענעים ומזדעזעים מפני אימת המלך. ק"ו מה אם אבנים נזדעזעו שאין מכירין שום דבר אנו על אחת כמה וכמה. ב"י סי' קכ"ה

(קה) טעם. שנקראת התחנה והבקשה תפלה. מלשון פקו פליליה. שענינו דין ומשפט. והטעם. כי המתפלל מבקש מאת השם שישפטנו ברחמיו ולא יפנה לרוב הרעות שעושה כי המשפט הוא שיעזוב לו מעונותיו ולא יזכרם לו כלום כמו שאמר הנביא יסרני ה' אך במשפט אל באפך פן תמעטני. אבודרהם

(קו) טעם. שבשעה שהש"ץ אומר מודים וכורע כל העם שוחין ואומרים הודאה קטנה. מפני שאין דרך העבד להודות לרבו ולומר לו אדוני אתה ע"י שליח אלא כל אדם צריך לקבל בפיו עול מלכות שמים ואם יקבל ע"י שליח אינה קבלה גמורה שיוכל להכחיש ולומר לא שלחתיו אבל בשאר התפלה שהוא