טעמי המנהגים ל

(פב) טעם. שאמרו חז"ל לשון הזכרה בתחיית המתים ולשון שאלה בברכת השנים: לפי שברכת תחיית המתים אינה רק הזכרת גבורות השם ית' ולפיכך נופל עליו לומר בה מזכירין. אבל ברכת השנים הוא שאלת הצרכים לפיכך נופל בה לשון שאלה. כל בו

(פג) טעם. שמזכירין גבורות גשמים בברכה של תחיית המתים. מפני שכמו שתחיית המתים חיים לעולם כך ירידת הגשמים חיים לעולם. והבדלה בחונן הדעת. מפני שע"י הדעת אנחנו מזכירין מעלת המנוחה ויודעים להבדיל בין קודש לחול. רבינו יונה ברכות פ"ה

(פד) טעם. שתקנו לומר אבינו בברכת השיבנו ובסלח לנו מה שאין כן בשאר הברכות. משום שאנו מזכירין לפניו שהאב חייב ללמד לבנו ע"כ אנו אומרים השיבנו אבינו לתורתך ובסלח לנו משום הא דכתיב וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח ע"כ אנו מזכירין רחמי האב כדכתיב כרחם אב על בנים שירחם עלינו ויסלח לנו. טור סי' קט"ו

(פה) טעם. שקבעו שאלת ותן טל ומטר בששים בתקופה לפי שעכשיו גלינו לארצות העמים שהן נמוכות, ושיערו חכמים שאינן צריכות למטר עד ששים בתקופה. וזמן התבואה לעולם הולכת אחר התקופה. לפיכך קבעוה בששים. ספר התניא סי' פ"ח

(פו) טעם. שאם לא שאל מטר בימות הגשמים ונזכר קודם שומע תפלה אין מחזירין אותו ושואל המטר בשומע תפלה ואם טעה ושאל מטר בימות החמה במקום שאין צריכין לו מחזירין אותו ואפי' אומר ותן טל ומטר לברכה. כיון שהמטר הוא קללה להם. לבוש סי' קי"ז סעי' ג'. ועי' פרי חדש שם ס"ק א' דכתב וז"ל שאם לא שאל ביום ס' ואם נמנה מעת לעת אין הס' נשלמים בעת שהתפלל אין מחזירין אותו אלא אם נשלמו כבר הס' מעת התקופה ע"ש. ועי' מחצית השקל סי' תי"ט.