טעמי המנהגים כט

כל אחד ואחד כדי להודיע שכל אחד מצד עצמו עמד על החקירה ומצא שאין אחד אלא אלהינו והוא חיזוק אמונתינו הקדושה. ומה שאנו אומרים ואלהי בוי"ו אצל יעקב. ע"פ סוד יש טעם גדול ואין לנו עסק בנסתרות כי אין אתנו יודע עד מה. עי' בזוהר פ' וארא. שו"ת פנים מאירות ח"א סי' ל"ט

(פ) טעם. שתקנו י"ח ברכות. עיין בשבילי הלקט שכתב מצאתי אגדה י"ח ברכות של תפלה הי' מתוקנים זו אחר זו ואנשי כנסת הגדולה כללום ותקנ' כסדרן כשניצל אברהם מאור כשדים פתחו מלאכי השרת ואמרו מנן אברהם. כשנעקד יצחק אמרו מחיה המתים. כשבא יעקב ופגע בשערי רחמים והקדיש שמו של הקב"ה אמרו האל הקדוש. כשלימד גבריאל את יוסף ע' לשון אמרו חונן הדעת. כשעשה ראובן מעשי בלהה ונקנסו עליו מיתה ושוב בתשובה וחיה דכתיב יחי ראובן ואל ימות אמרו הרוצה בתשובה. כשעשה יהודה מעשי תמר ואמר הוציאוהו ותשרף ואמר צדקה ממני ונסלח לו אותו עון אמרו חנון המרבה לסלוח. כשאמר הקב"ה במצרים לישראל וגאלתי אתכם אמרו גואל ישראל. כשריפא רפאל את אברהם אמרו רופא חולים. כשזרע יצחק ומצא ק' שערים אמרו מברך השנים. כשבא יעקב למצרים ונתקבצו השבטים עם יוסף אמרו מקבץ נדחי עמו ישראל. כשאמר הקב"ה למשה ואלה המשפטים אמרו מלך אוהב צדקה ומשפט. כשטבעו המצרים בים סוף אמרו שובר אויבים ומכניע זדים. כשאמר קב"ה ליעקב. ויוסף ישית ידו על עיניך ובטח על דברו ואח"כ נתקיים אמרו משען ומבטח לצדיקים. כשבנה שלמה בהמ"ק אמרו בונה ירושלים כשעברו ישראל בים סוף ואמרו שירה אמרו מצמיח קרן ישועה. כשנאנחו ישראל ויזעקו וישמע ה' נאקתם כדכתיב וישמע אלהים את נאקתם אמרו שומע תפלה. כשירדה שכינה במשכן אמרו המחזיר שכינתו. כשהכניס שלמה הארון לפני ולפנים ונענה נתן הודאה ושבח אמרו הטוב שמך ולך נאה להודות. כשנכנסו ישראל ונתקיים להם ונתתי שלום בארץ אמרו המברך את עמו ישראל בשלום ע"כ. ועי' טור מן סקי"ד עד סי' קכ"ב למה תקנו על זה הסדר

(פא) טעם. שבימות החמה אין לומר משיב הרוח אלא מוריד הטל לחוד. כי הרוח פי' רצון. דהיינו שאנו צריכין להמשיך אור הרצון כדי שיעורר ע"י מוריד הגשם ע"כ אומרים בימות הגשמים משיב הרוח ומוריד הגשם. אבל לענין מוריד הטל. שהטל המשכתו ממקום גבוה ונשא אין אנו צריכין להמשיך הרוח כי אין בכוחנו להמשיך הרצון שלמעלה גבוה מעל גבוה רק כאשר לפעמים לפי הזמן יש איזה הצטרכות להמשיך הרצון רעוא דרעוין אז יודע תעלומות יזמין לפה איש צדיק בתפלתו לומר משיב הרוח ומוריד הטל בימות החמה שלא בכוונה ונמשך ע"י דבריו הקדושים הענין הנ"ל. וז"ש (או"ח סי' קי"ד) חין מחזירין אותו. עבודת ישראל פ' תזריע ועי' יד אפרים שם: