טעמי המנהגים כח

חטאם. ומכ"ש למ"ד צריך לפרט את החטא א"כ לא יתביישו זה מזה. ובפרט שתקנו בדרך א"ב וכלם אומרים כאחד ולא שייך ביוש שוב מותר להתפלל בקול רם. דברי שאול על חידושי אגדות יומא

(עז) עוד טעם שתפלת העמידה צריך בלחש. משום דאם. מתפלל בקול רם הרי הוא מראה עצמו שהוא מקטני אמונה שאינו מאמין שהקב"ה שומע בלחש. ואין תפלתו מתקבל. אבל בר"ה ויו"כ יכול להתפלל בקול רם. משום דבר"ה ויו"כ הוא נקרא מלך יושב על כסא דין ומשל לאחד שנתחייב הריגה למלכות צועק אל המלך הושיעה ועשה לי חסד. כן אנו צועקים בקול רם להקב"ה שישפוט אותנו לרחמים ויזכרנו לחיים טובים. ולכך ג"כ אומרים המלך הקדוש. המלך המשפט. אבל בשאר ימות השנה נקרא האל הקדוש לכן יתפלל בלחש כי אל דעות ה' ולו נתכנו עלילות ומחשבות כל אדם. ספר הגן ודרך משה

(עח) עוד טעם. דזיל בתר טעמא למה לא יתפלל בקול רם. מפני שאז אינו מאמין בהקב"ה שהוא יודע מחשבות אבל אם הוא מודה בזה בהתחלתו יכול להתפלל בקול רם. ואפשר לזה תקנו חז"ל בנוסח התפלה של ר"ה ויו"כ לפניך נגלו כל תעלומות והמון נסתרות ואתה יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי. וא"כ אנו מודים שהקב"ה יודע מחשבות לכן אנו מתירין להתפ' בקול רם. שם

(עט) טעם. שאנו אומרים אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. ועוד למה אני אומרים גבי יעקב ואלהי בוי"ו ולא גבי יצחק. משום דמצינו דאמר דוד לבנו (דברי הימים כ"ח) ועתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו. פי' שאין לאדם להאמין באלהי מצד מנהג אבותיו כי זה מנהג האומות אלא מצד החקירה ע"פ תורתינו הקדושה שהוא אל הבורא יתברך ויתעלה שמו ולכך אמר דע את אלהי אביך מצד החקירה ומצינו באברהם שהוא הי' חוקר ראשון אלהותו והוא הודיע אלהותו בעולם כי בימיו היו עובדים לעכו"ם ואם היינו אומרים אלהי אברהם יצחק ויעקב הייתי יכול לומר שאברהם הי' חוקר ראשון שחקר אלהותו ויצחק ויעקב בניו סמכו על אמונת אבותם ומנהגם. ולכך אנו אומרים אלהי אצל