טעמי המנהגים רכה

ממנו. פתחי תשובה סי' ש"ה ס"ק י"ב בשם ת' חוט השני סי' צ"ב. וחיים לפדותו ביום ל"א כדי שיעברו עליו שלשים יום. יו"ד סי' ש"ה סעי' י"א

(תתקלג) טעם. שאומרים העולם שסעודת פדיון הכן. עולה במקום פ"ד תעניתים כי פ"ד הוא כענין פ"ד תעניתים שמתענין שובבי"ם. (עם ההפסקות) והוא כנגד פ"ד שנים של יעקב שאמר כחי וראשית אוני. שלא ראה קרי מימיו. לתקן מה שפגם אדם הראשון עי' דבש לפי מערכת י' אות כ"א י"ו בגימ' השם חב"ו. והוא סוד המבואר בספה"ק לקבץ הנדחים ונעשקים יכוין שם חב"ו היוצא מפסוק "חיל "בלע "ויקיאנו. ן' כי הכל עולה לן' שערי בינה. שמעתי מאדמו"ר הרב הצדיק הקדוש מאלעסק שליט"א

(תתקלד) עור טעם. כי פ"ד תעניתים הוא כמנין אותיות אחע"ה היוצאים מן החיך כמו שמתענין בימי שובבי"ים. והוא ע"ד שכתב בס' חרידים דכמו שהברית המעור זרע לבטלה מטמא כן בברית הלשון הדברים בטלים מטמאים ונבלות הפה מטמא כמו הזנות. ובהדיא כתיב ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך. וה"ה שאר התועבות התלוין בפה נמי מטמאות כגון דבר שקר מרמה חנופה גאוה ליצנות וכ"ש שתיקה מדברי תורה ותפלה וכן הדיבור בעזות נמי מטמא. וג"כ על דרך הנ"ל וזהו שכ' בפ' במדבר פדיום. שהוא כנגד פ"ד יום

(תתקלה) טעם. שאין מברכין על סעודת פדיון הבן שהשמחה במעונו. משום דחייב לפדות את בנו הבכור אם מת לאחר ל' ומאחר שאין שם לברך שהשמחה במעונו לא פלוג רבנן בכל פדיון. מהרי"ל

(תתקלו) טעם. שאין מקיימים בגולה מצוה פדיית פטר חמור. משום דאפשר להיות דאין לנו כהן ידוע ביחוסו ופדיון הבן שאני דא"א בענין אחר וגם לא נפקא לן ריעותא בזה אבל פטר חמור אפשר יתן הפדיון לכהן שאינו כהן באמת ומשתמש בפטר חמור ובאמת הוא אסור בהנאה כיון שלא נפדה בנתינ' לכהן כו' ואם תקשה א"כ יש לנו לקיים מצות עריפה. י"ל משום דהכל יודעין דמצות פדי' קודמת למצות עריפה וכשיראו שאין מקיימין מצות פדי' רק עריפ' יבואו להוציא לעז על הכהנים ע"כ הנהיגו למכור לגוי כדי לפטרו מבכורה כמו בבכור בהמה טהורה. אבל שמעתי שבאה"ק נוהגין גם היום לפדות הפטר חמור ואפשר משום דמחזקין ביוחסין טפי מינן. דרך פקודיך: