טעמי המנהגים רכב

(תתקכג) טעם. שאין כופלין לתת בניו לסנדק אחד פעמים ושלש. רק לכל בן בורר סנדק אחר. משום דאיתמר פ"ק דיומא כהן שהקטיר קטורת פעם אחת לא שינה עוד לעולם מפני שהקטורת היה מעשיר דכתיב ישימו קטורה באפך וסמיך ליה ברך ה' חילו לפיכך בכל פעם היו מעשרין כהן אחר. וה"נ גדול מצות בעל הסנדק שרגליו נדמו למזבח כאלו מקטיר קטורת לשמים. מהרי"ל בשם רבינו פרץ ע"ה

(תתקכד) טעם. שקיים אברהם אבינו ע"ה כל התורה אפי' ע"ת שלא עפ"י הדיבור ומצות מילה לא רצה לקיים עד שצוה לו הקב"ה. לפי שלא רצה לחבל בעצמו עד שהקב"ה צוה לו כאשר באמת אמר לו אשכול כשהי' נמלך בו על המילה אמר לו אשכול אתה מחייב נפשך. וא"כ אם אינו מצוה ועושה והסתכן יהא מחייב בנפשו כי מי אמר לו להסתכן ולכך המתין עד שצוה לו הקב"ה ואז הי' מוסר נפשו עפ"י דבורו וגזירת המלך עליו. מסורת הברית

(תתקכה) טעם. שנוהגין לעשות סעודה ומשתה ושמחה ביום המילה. יש סמך לזה. ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל וכו' דרשי דורשי רשומות ביום הג"מל את יצחק ה"ג בגימטריא ח'. אבודרהם. וזמנה ביום המילה ולא בלילה רמז ומלתה א"ז (בח') יאכל ב"ו (בח') בו ביום. יעב"ץ: