טעמי המנהגים רכא

ועכשיו שהיו עומדים ליהרג לא רצו משה ואהרן שיהרגו בלא מילה ובלא קבלת מצוה ולכך הי' משה מל ואהרן פורע ויהושע משקה אותם עפר העגל שעשו כמו שנאמר ויקח את העגל אשר עשו וישרוף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל וארז"ל מלמד שבדקן כסוטות ואותה השקאה היתה להם בשעת מילה ופריעה למות ולא לחיים ואנו אומרים השקאה או של שעת מילה והפריעה יהי' לחיים ולא כאותה של יהושע. ומה שאומר ואומר לך בדמיך חיי ב' פעמים. לרמוז שזוכה ע"י המילה לשני עולמים העולם הזה והעולם הבא. אבודרהם

(תתקיז) עוד טעם. שנותן מן היין על שפת התינוק משום שהברכות בשבילו הוא. מ"א סי' רס"ט ס"ק א'

(תתקיח) טעם. שאומרים פסוק הודו לה' כי טוב כל"ח. ע"ש שהמילה נקראת טוב כדאמרינן במס' סוטה ותרא אותו כי טוב הוא שנולד מהול וזה הודו לה' כי בעבור המילה אנו ניצולין מדינה של גיהנם. אבודרהם. ומה שאומרים אותו שני פעמים. משום שארבעה צריכין להודות חולה שנתרפא והיוצא מבית האסורים וכו' וכן הולד הזה יצא מבית האסורים וגם היולדת היתה חולה ונתרפאת וע"כ אנו מודים עבורם. מהרי"ל

(תתקיט) טעם. שמניחין לומר עלינו עד לאחר שמלו התינוק. כדי לכלול גם התינוק הנכנס לברית. במ"ש שלא עשנו כגויי הארצות. יעב"ץ: (תתקכ) טעם. שנוהגין ששולחין דורון לנמול. כמ"ש שהקב"ה כאן לאברהם אבינו ע"ה א"י כשמל. שם

(תתקכא) טעם. להמנהג שהנושא את התינוק להמילה (שקורין קוואטער) שולח להסעודה חלה אחת שקורין קוואטער קויליטש. ורקיק אחד שקורין רעשיטקע. כי בימים הראשונים הי' הרבה שהיו אוכלין רק חולין שנעשה על טהרת הקודש. ובבית היולדת כעת איננו בטהרה. ע"כ שולח הקוואטער את הנ"ל כדי שגם הם יוכלו לאכול על הסעודות מצוה. בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר שלום אב"ד דק"ק קאמינקא זצוק"ל

(תתקכב) טעם. שקורין להמחזיק התינוק על ברכיו סנד"ק. שהוא ע"פ מה שכתב בזוהר פקודי דף רנ"ה ע"ב בזמנא דאתגזר ב"נ כו' ההוא סט"א כו' אתבר ולא יכול לשלטאה ולקטרגא כו' דעתעביד סניגוריא על ישראל ע"כ וזהו שקורין אותו סנד"ק. כי הוא נדרש בר"ת "סניגור "נעשה "דין "קטיגור. הגהות מהרצ"א להגאון הקדוש מדינוב זצוק"ל: