טעמי המנהגים ריט

שקיימים לפיכך מושיבין כסא למלאך הברית שנקרא אליהו שנאמר ומלאך הברית אשר אתם חפצים בו הנה בא אמר ה' צבאות. אבודרהם

(תתקח) טעם. שאומרים ברוך הכא בקול רם בשעה שמכניסין הילד למקום הוועד למולו. כי הבא בגימטריא שמונה ע"כ אומרים ברוך הנימול לשמונה. שם

(תתקט) טעם. שמברכין אשר קכ"ו על המילה בעל. מפני שיכולה להיעשות ע"י אחרים. נבוש יו"ד סי' רס"ה סעי' א'

(תתקי) טעם. שאין מברכין שהחיינו על המילה. משום שהוא מצוה דרמיא אבי דינא. ועוד כיון שיש צער לבן לא מתקני בי' רבנן שהחיינו אי נמי שיעור חכמים כן הוא דלא מברכינן שהחיינו אפחות משלשים יום ומילה איתא לפחות משלשים יום אבל פדיון הבן אינו לפחות מל' יום דיצא מכלל נפל בעינן. שבלי הלקט הלכות מילה אות ד'

(תתקיא) טעם. שאבי הבן מברך להכניסו אחר המילה אע"פ שאמרו חכמים כל מצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן. משום דכל מצוה שהיא תלוי בדבר אחר לא מברכינן אלא לאחר עשייתן כגון מילה שהיא ביד אחר ואבי הבן מברך. שם: