טעמי המנהגים רטו

להשתכר בפורים מפני שבא הנס בעבור משתה היין שעשתה אסתר ועתה יהי' נזכר הנס הגדול בשתיית היין. אבודרהם. ועיין לעיל סעיף תק"י

(תתצב) טעם. שנהגו להשתנות במלבושים שונים בזמן הסעודה ושמחה פורים ולא דבר ריק הוא. שהוא לזכר מה שאמרו רז"ל הם לא עשו אלא לפנים (מה שהשתחוו בימי נבוכדנצר) אף הקב"ה לא עשה עמהם אלא לפנים ע"כ משתנים בזמן השמחה במלבושים שונים ולא ניכר הפנים של מי הוא. בני יששכר. ועי' לעיל סעיף קצ"ג

(תתצג) טעם. שמרדכי נקרא שמו פתחיה. שהי' פותח דברים ודורשן. ויודע שבעים לשון. עי' פחד יצחק אות פ'. וכתב ושמעתי חידה פתחיה זה מרדכי על דרך והי' ראשיתך מצער ואחריתך ישגא מאד בצורה זו: פתחיה. מרדכי

(תתצד) טעם. שנקראת אסתר. על שם שהיתה מסתרת דברים שלא הגידה עמה ומולדתה. מ"ר אסתר. עוד טעם. על שהיתה מסתרת עצמה שלא תלקח אל בית המלך. אילת השחר

(תתצה) טעם. למנהג שג"פ בשנה אוכלים לביבות. הוא מאכל שהבשר מכוסה בבצק. פורים. והו"ר. וערב יום כפור משום שהימי' האלו הם כמו יו"ט באכילה ושתי' ולא יו"ט גמור שהרי מותרין במלאכה ובמו"מ וא"כ הי"ט באתכסיא ולא באתגליא. וידוע דרשת חז"ל ושמחת בחגך אין שמחה אלא בבשר וע"כ הימים האלו הבשר באתכסיא שאוכלים בשר אבל הוא מכוסה בבצק. גאולת ישראל. וע"ל סעיף תשל"ו

(תתצו) טעם. למה תקנו בפורים משלוח מנות איש לרעהו. להורות דשם הי' נוח מאויביהם כי איש לא עמד בפניהם כי נפל פחדם על כל העמים והיתה הסעודה בהשקט שלא בחפזון. דרך פקודיך

(תתצז) טעם. שאין מברכין על מצות משלוח מנות בפורים. דהרי גם אם אינו רוצה לקבלם יצא כמ"ש הרמ"א סי' תרצ"ה סעיף ה'. משום דעיקר מצות משלוח מנות כמ"ש במקרא איש לרעהו שפירשו אוהבו להרבות