טעמי המנהגים ריג

(תתפב) טעם. שראה המן לעשות עץ כל כך גבוה של חמישים אמה. כי המן ראה בחלומו את מרדכי פורח על גבי ביתו. וכדי לקיים מאמר החלום הזה אמרו לו זרש אשתו וחכמיו שיראה לעשות עץ גבוה יותר מביתו שהי' גבוה מאוד קרוב לחמישים אמה כדרך בית השרים. וכדי שיתלה מרדכי באויר למעלה גבוה יותר מביתו צווהו לעשות העץ גבוה נ' אמה. ולסוף הי' החלום מרמז שעתיד שתשים אסתר את מרדכי על בית המן כן יפלו כל אויבי השם. ספר החיים

(תתפג) טעם. שבהו"ר אנו מתפללין שיענה ית' ויושיענו בזכות הצדיקים וחושבין כל צדיק וצדיק ולא חושבין את שאול. ובפורים לא יסד הפייט כלום על ברכת את צמח דוד כמו שיסד על כל ברכה. משום שדוד ושאול היו שונאים ע"כ בהו"ר שהוא נגד מדת דוד ואושפיזא דילי' לא נזכר שאול. ובפורים שבא הנס ע"י זרע שאול לא נזכר דוד ודוד ראה זה והתפלל ע"ז. ע"ד המדרש זכרנו הי ברצון עמך ופקדנו בישועתך. כשתעשה נס לישראל ע"י מרדכי ואסתר אהי' אני ג"כ נזכר שם. ולכן נזכר עכ"פ שבטו ואמר איש יהודי ע"ש שבט יהודא שבט דוד. זרע קודש בשם הרב הצדיק הקדוש מלובלין זצ"ל

(תתפד) עוד טעם. שלא יסד הפייטן בשמונה עשרה של פורים פיוט על ברכת צמח דוד. משום דכל מלחמה ניצחת הי' ע"י מלכות בית דוד דכתיב ידך בעורף אויביך משא"כ מלחמת עמלק אמרו רז"ל דעיקר המלחמה הוא ע"י בני בנים של רחל כמד"א אם לא יסחבום צעירי הצאן ע"כ לא יסד לשבח גם מחיית עמלק בפורים בברכת צמיחת קרן דוד כי הוא אינו עיקר במלחמה הזו. אגרא דפרקא: