טעמי המנהגים רז

(תתסא) עוד טעם. מפני שכל ישראל הי' בחזקת טמאי מתים וא"א לתקן שמן טהור עד שיעברו עליהם ז' ימים מיום טומאתם ויום א' לכתישת הזיתים ותקונם להוציא מהם שמן טהור. ב"י סי' תר"ע

(תתסב) טעם. שתקנו להדליק גר חנוכה בבהכ"נ. מפני האורחים שאין להם בית להדליק בו וכמו שתקנו קידוש בבהכ"נ משום אורחים דאכלו ושתו בבי כנישתא. לבוש סי' תרע"א סעי' ח'

(תתסג) טעם. שנוהגין להדליק בבהכ"נ בין מנחה למעריב. משום שהוא תחלת הכנסת היום הבא שתפלת ערבית הוא מן יום הבא. לבוש סי' תרע"א סעי' ח'. ויחיד שמתפלל בביתו מדליק ג"כ קודם מעריב דא"צ זמן כ"כ וליכא למיחש שמא ישכח מעריב. וכ"כ בכ"ה שהוא נוהג כן. מ"א סי' תרע"ב ס"ק ה'

(תתסד) טעם. למה אין עושין תשעה ימי חנוכה מספק כמו שאנו עושים בחג הסוכות תשעה ימים תשיעי ספק שמיני. מפני שחג הסוכות מן התורה והחמירו רז"ל על ספקו לפי שאין אנו קובעין עתה על פי הראי' אבל חנוכה שהוא מדבריהם הם אמרו לעשות שמונת ימי חנוכה והם אמרו חשבון המולדות. אבודרהם

(תתסה) טעם. שנוהגין להתענות שובבים ת"ת. מפני שימים אלו מסוגלים לתקן עון קרי יותר מכל השנה להמתענים בהם לכן מתחיל מפ' שמות שאז התחיל השיעבוד שנתקן הקרי דאדה"ר ונגמר בפרשה כי תקנה עבד עברי. (בסוד אם בגפו יבא בגפו יצא לרמוז שבחדש אביב יצאו מתוקנים. עי' עטרת זקנים סי' תקס"ח). האר"י ז"ל ועי' באר היטב סי' תרפ"ה ס"ק ב'

(תתסו) טעם. שאמר התנא במתניתין בא' בשבט ד"ה לאילן. כדברי ב"ש ובה"א בט"ו בו לשון יחיד ולא אמר לאילנות כמו באינך. לרמז