טעמי המנהגים רו

עי' באר היטב סי' תרפ"א

(תתנו) טעם. שגומרים את ההלל כל שמונת ימי חנוכה. ותשעת ימי חג הסוכות. ולא בחג המצות אלא שני ימים הראשונים ולא בראשי חדשים. לפי שכל שמונת ימי חנוכה יש בכל אחד מהם דבר חדש שהוא נר אחד יותר ושמונת ימי חג הסוכות חלוקין בקרבנותיהם כי הי' מקריבים בכל ימי החג שבעים פרים ויום ראשון הי' ארבעה עשר פרים ויום שני שלשה עשר ובכל יום מתמעטין והולכין ולכך גומרין בהם את ההלל שחשוב כל יום ויום מימי חנוכה וחג הסוכות כיום טוב בפ"ע כיון שחלוק בנרותיו ובקרבנותיו אבל בחג המצות כל שבעת הימים ובראשי חדשים אין בהם חילוק בקרבנותיהם אלא כולם שוים ולכך אין גומרין בהם את ההלל אלא שני ימים. אבודרהם. ועי' ערכין דף ו' ע"ב

(תתנז) טעם. שקורין בחנוכה בפרשת נשא בנשיאים. מפני שיש קבלה בידינו שנשלם מלאכת המשכן בכ"ה בכסליו ונס של חנוכה נמי שהי' ג"כ באותו היום הוא כמו חנוכת המקדש מחדש לאחר שנטמא בימי יוונים דומין להדדי והוי לה מעין המאורע ואע"ג שלא הקריבו הנשיאים הקרבנות עד ר"ח ניסן מ"מ כיון שאלו הקרבנות היו לחנוכת המשכן הוי שפיר מעין המאורע. לבוש סי' תרפ"ד סעיף א'. וע"ל סעי' תתפ"ז

(תתנח) טעם. שאין מזכירין מעין המאורע בחנוכה ובפורים בברכה מעין ג' כיון שלא הוזכרו בתורה. מחצית השקל סי' ר"ח ס"ק י"ח. וע"ל סעי' קצ"ג

(תתנט) טעם. שמשחקין בדרעדיל בחנוכה. ובפורים בגראגער. דבחנוכה לא היתה התעוררות מלמטה רק מלעילא כי לא עשו תשובה כהוגן רק הש"י ברחמיו לכן משחקין בדרעדיל ואוחזין אותו מלמעלה. ובפורים שגזרו צום ושק ואפר יוצע לרבים והי' התעוררות מלמטה ע"כ אוחזין מלמטה. קרבן עני בשם הריצ"א זצוק"ל

(תתס) טעם שנמשך הנס ח' ימים. לא פחות ולא יותר. מפני שמקום הזיתים שמשם מביאין השמן הי' מהלך ד' ימים וחוזרין בד' ימים הרי ח'. רוקח: