טעמי המנהגים רד

רבי האריז"ל. ובליל שבת הנוסח הוא להדליק נר של שבת. שנר חנוכה אסור להשתמש לאורה ולזה אומר נר חנוכה. להורות כי הנר אינו כ"א למצות חנוכה משא"כ נר שבת הכוונה נר שאנו משתמשים בו ונרו יאיר לתועלתינו וזה הנר המאיר הוא של שבת. ברכי יוסף סי' תרע"ו

(תתמו) טעם. שמברכין להדליק כלמ"ד. לפי שמצותיה עד שתכלה רגל מן השוק והוא כמו חצי שעה מן הלילה שהוא זמן הדלקה ולא גמרה מיד וכן לישב בסוכה. שכל ז' ימי החג צריך לישב. וכן להניח תפילין שמצותה כל היום. אבל על משמע כבר עשה המצוה. רוקח סי' שס"ו

(תתמז) טעם. שנס חנוכה לא נזכר כלל במשנה. לפי שרבינו הקדוש מסדר המשנה. הי' מזרע דהמע"ה ונס חנוכה נעשה ע"י בית החשמונאים שתפסו המלוכה ולא היו מזרע דוד וזה הרע לרבינו הקדוש ובכתבו המשנה עפ"י רוח הקודש נשמט הנס מחיבורו. בשם הגאון הקדוש בעל חת"ס זצוק"ל

(תתמח) טעם. למנהג שאנחנו נוהגים דנשוי מדליק נר חנוכה אפי' סומך על שלחן אביו מדליק בפ"ע. לפי שהוא נתחייב במזונות אשתו מדין תורה והגם שאביהם התחייב א"ע ליתן מזונות לו ולאשתו הנה האב נותן במתנה את המזונות לבעל והאשה ניזונת משל בעלה אשר נתן האב במתנה לבעל ומה לי אם האשה ניזונת מיגיעי כפו של הבעל או במה שנתנו לו במתנה וא"כ האשה ודאי אינה נקראת סומכת על שלחן אביו רק על של בעלה וא"כ הבעל צריך להדליק בשבילה. ע"כ נהגו הנשואים להדליק בפ"ע ואפי' אין אשתו עמו משום לא פלוג. חידושי מהרצ"א

(תתמט) טעם. שמדליקין בחנוכה ל"ו נרות. נגד ל"ו שעות ששימש אור הגנוז לאדה"ר קודם שנגנז. רוקח. עוד טעם. נגד ל"ו מסכתות שבתורה שבע"פ המפורשת ומזה תתבונן גודל האיסור והפגם הנעשה בנפש מי שעוסק ח"ו בשחוק הקארטי"ן (בגימ' שט"ן) אשר המציאה הקליפה בימי שליטת היונים ל"ו קלפי' זה לעומת זה שרצו לבטל עי"ז התורה הנתונה בידינו בל"ו מס' מפורשת ורצו להגביר חכמות החיצוניות לא באלה חלק יעקב ליהודים היתה