טעמי המנהגים רב

(תתלב) טעם. שנוהגים שהמסיים והמתחיל נודרים נדרים וקוראים לכל מרעיהם ועושין משתה ושמחה ויו"ט לסיומה של תורה. שנאמר (מ"א ג') ויבא ירושלים ויעמוד לפני ארון ברית ה' ויעל עולות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו אמר רבי אלעזר מכאן שעושין סעודה לגמרה של תורה. מדרש שיר השירים פרשה א'

(תתלג) טעם. שנוהגים להפוך הס"ת בהגבהתה בלילה וביום שמחת תוה"ק. על דרך הפוך כה והפוך כה בעת סיומה והתחלתה שזה בחינת הפוך בה. אשל אברהם להגאון הקדוש מבוטשאטש זצוק"ל סי' תרס"ה

(תתלד) עוד טעם. מצד שנשיא אפרים הקריב ביום השמיני. ועכשיו בשמיני עצרת הנתוסף בבחי' חביבים דברי סופרים חדשים גם ישנים. והוא בגדר תוספות ברכה מורים בחי' מ"ש שכל את ידיו ליתן הבכורה בברכה לאפרים. וכן עושים בחי' הפוך הידים ביום שמיני ההוא שבו קרבן בפני עצמו וברכה בפני עצמה. שם

(תתלה) טעם. שקונין מצות בשמחת תורה והלא יו"ט הוא. וכ"ת מצוה מותר לקנות בי"ט. מ"ש מס"ת ותפילין דאין קונים בי"ט. משום דהתם עדיין הם לפניו כל שעה לקנותם והמצות האידנא הן שעתן. ועוד צרכי רבים הם שקונין המצות ומתירין בי"ט. מהרי"ל. וע"ל סעי' רס"ח בהשמטה בד"ה עוד כתב

(תתלו) טעם. כשמברכין חודש חשוון אומרים מרחשוון. משום דאיתא במדרש תנחומא שמעת שהי' המבול נגזר שיהי' כל ימי העולם כן מטר וגשם ערך ארבעים יום מחודש הזה וע"כ נקרא מר לשון טפה כמו כמר מדלי

(תתלז) טעם. למה נקרא פ' בראשית שבת בראשית. ולמה לא נקרא כן פ' נח או פ' לך שבת נח או שבת לך. לפי דבימים הנוראים הקדושים כל אדם הי' לו אז הרהור תשובה וקבל אז על עצמו איזה הנהגה טובה כל איש לפי ערכו ומדרגתו. לכן נקרא שכת בראשית. שמזכירין להאדם שמה שעבר עבר ומעתה מתחיל סדר חדש וישתדל א"ע שיהי' מעתה טוב. דברי יחזקאל בשם חותנו הגאון הקדוש אבדק"ק ווישניצא זצוק"ל

(תתלח) טעם. שנקרא החודש חשוון בול. משום שהי' בו מבול והוא מרחשוון