טעמי המנהגים קצח

הושענות. עטרת זקנים סימן כ"א. וע"ל סעיף תתפ"ג

(תתיג) טעם. שבליל הושענא רבה ניעורין כל הלילה ואומרים כל ספרי תהלים. מצד שהוא אושפיזא דדוד המלך ע"ה ודוד הי' ניעור ולא הי' ישן רק שיתין נשמי ואמר שירות ותשבחות. לזה אנו מעוררים מדה שלו. מחזה אברהם קונטרוס חזון למועד

(תתיד) טעם. כשמוציאים כל הספרי תורות מהיכל בהו"ר ובשמחת תורה מעמידין נר בהיכל. משום שנר מצוה ותורה אור

(תתטו) טעם. שנוהגין להתיר האגודה של הלולב בהושענא רבה. יש סמך לדבר דכתיב כפת חסר וא"ו לומר ו' ימים יהי' כפות דהיינו באגודה ולא יותר. עוד טעם. משום להרבות שמחה שיש בו יותר שמחה כשמנענעים בלא אגודה וטעם זה עיקר אלא דאסמוכה אקרא זה. לבוש סימן תרס"ד סעיף א'

(תתטז) טעם. שנוטלין הקשר מהלולב בהו"ר. ע"ד שאומרים ליולדות השי"ת יתיר אותך מקשרך. כן אנו מתפללים שיתיר השכינה הקדושה כביכול ויהי' ילד יולד לנו בן ניתן לנו. זרע קודש

(תתיז) עוד טעם. ע"ד הכלה שיוצאת בהינומה וראשה פרועה ואז המנהג לבכות ואח"כ עושין סעודת חתונה וזהו בחי' שומע. שם

(תתיח) עוד טעם. שנוטלין הקשר מהלולב ונשאר מפורד. לרמוז איך אנו מפוזרים ומפורדים בין העמים. וטעם. שיום הו"ר נקרא יום הערבה שבו מתערבים כל השמחות. שם

(תתיט) טעם. לחבטת הערבה בארץ כדי לבער הדין שלא ימצא ולהורידו עד לעפר שלא יהי' עוד בעולם. תולעת יעקב

(תתכ) טעם. שאין מברכין על הערבה כמו שמברכין על הלולב. לפי שערבה מנהג נביאים הוא ואין לברך על המנהג. ספר התניא סי' פ"ו. וע"ל סעיף תל"ט

(תתכא) עוד טעם. לפי שבא לגרש הסט"א ע"כ אין מברכין עליה. ע"ד ולא