טעמי המנהגים קצט

חפץ בברכה ותרחק ממנו. פע"ח שער המועדים. ומה"ט אין לברך על מים אחרונים: עניני שמיני

עצרת

(תתכב) טעם. דבשמיני עצרת נהגו מקצת לאכול בסוכה ואין מברכין על ישיבת' עיין סוכה דף מ"ז ע"א והלכתא מיתב יתבינן ברוכי לא מברכינן וכתב הרא"ש הטעם דלא מברכינן דכיון דיום שמיני עצרת הוא אי אפשר לברוכי בסוכה דקשין אהדדי אי יום סוכה הוא לאו שמיני עצרת הוא ואי שמיני עצרת הוא לאו יום סוכה הוא ומשום דספיקא תרוייהו עבדינן לחומרא יתבינן בסוכה ולא מברכינן. וטעם. שיש נוהגין שלא לישב בה בליל ח' מפני שבלילה צריך לברך זמן ואם אוכל אז בסוכה נמצא אז אכילתו בסוכה סותרת את ברכת זמן ומפני כך סוברים שמה שאמרו בגמ' מיתב יתבינן ביום דוקא אמר שאין אומרים בו זמן ב"י סימן תרס"ח. וטעם. שיש נוהגין שלא לאכול ג"כ ביום רק מקדשין בסוכה ואוכלין שם מקצת סעודה והשאר אוכלין בבית. משום שכל שבעת ימי החג מתפללים לטללים וי"ט האחרון מתפללים לגשמים ולכן נפטרים מהסוכה כדי להתפלל על הגשמים בלב שלם. מדרש תנחומא פרשת פנחס ועי' ט"ז שם

(תתכג) טעם. שאומרים ומן בשמיני של חג הסוכות משא"כ בשביעי של פסח. מפני ששמיני רגל בפ"ע לענין פז"ר קש"ב פי' פייס בפ"ע. ומן בפ"ע. רגל בפ"ע. קרבן בפ"ע. שיר בפ"ע. ברכה בפ"ע. פייס. ר"ל שהי' מפייסין בו אנשי המשמרות על הקרבן מה שלא היו עושין כן בפרי החג אלא הי' חוזרין עליהם חלילה הכ"ד משמרות כמו שמפורש בפרק החליל זמן בפ"ע. שמברכין בו שהחיינו כמו ביום ראשון של חג רגל בפ"ע. שבתפלה וברכת המזון אין אומר את יום הסוכות אלא את יום שמיני חג עצרת. קרבן בפ"ע. שהי' מקריבין כל ימי החג ע' פרים כנגד ע' אומות והי' מתמעטין והולכין סימן לעכו"ם שיתמעטו ולפי סדר מיעוטם הי' להקריב בשמיני ו' פרים ואין מקריבין אלא אחד והוא כנגד אומה יחידה. שיר בפ"ע. שהשיר שהיו הלוים אומרים ביום השמיני לא הי' מכלל שירות החג. ברכה בפ"ע. על שם שמברכין בו את המלך שנאמר ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך. סוכה דף מ"ח ע"א. ועי' אבודרהם

(תתכד) טעם. שאין נוטלין לולב בשמיני משום ספק שביעי. משום דנטילת לולב במדינה כל שבעה אינו אלא משום זכר למקדש שמן התורה אינו חובה בגבולין אלא יום אחד שנאמר ולקחתם לכם ביום הראשון וגו' אבל במקדש חייבין כל שבעה שנאמר ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים לפיכך די לנו בשבעה ואין חוששין לספק אבודרהם

(תתכה) עוד טעם. כי בנטילת לולב בשמיני יש בו איסור טלטול. ועוד יש טעם אחר שאם כן היינו עושין אותו חול וכבר קראנוהו שמיני עצרת. שם: