טעמי המנהגים קצה

הלולב למטה לא ישפיל ראש הלולב רק יהי' ראשו למעלה להיות דוגמת הצינור ע"ד סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. זרע קודש

(תתד) טעם. שנוהגין להקיף המגדל פעם אחת בכל יום ומניחים הס"ת על התיבה כשמקיפין אותו. משום שמחה. וביום השביעי מקיפין ז' פעמים. זכר למקדש שהי' סובבים את המזבח בלולב וערבה ז' פעמים. משום שמחת החג שנקרא זמן שמחה. לבוש סי' תר"ס סעיף ב'. וטעם. למה ז' פעמים דוקא. זכר ליריחו שסבבוהו ז' פעמים כשכבשוה ואסמכוה אקראי וז"ל אסובבה שנים במסורה. אקומה נא ואסובבה בעיר ואידך ואסובבה את מזבחך י"י כלומר כנגד שסבבתי את העיר ז' פעמים והוא יריחו ואסובבה ג"כ מזבחך ז"פ. וטעם. שלא תקנו ליטול את הערבה כל ז' כמו שתקנו בלולב. משום דלולב אות ליה עיקר מן התורה בגבולין שהרי יום ראשון מן התורה הוא אפילו בגבולין עבדינן ליה זכר למקדש אף בגבולין כל שבעה. ערבה דלית לה עיקר מן התורה בגבולין כלל לא עבדינן לה זכר למקדש בגבולין כל שבעה אלא יום אחד. סוכה דף מ"ד ע"א. ועי' לבוש סימן תרס"ד סעיף י"א ועי' מטה משה סימן תתקס"ב וז"ל לפי שכתוב במלכים אצל יריחו אם יהיה טל ומטר כי אם לפי דברי מכלל שבשביל טל ומטר צריך להקיף כמו ביריחו ולמה ערבה בהושענא רבה לפי שהערבה גדילה על המים ואז נדונים על המים ע"ש

(תתה) טעם. שאוחז ס"ת בידו על התיבה. כי הס"ת מכפרת עלינו כמזבח. פ"מ סי' תר"ס ס"ק א'

(תתו) טעם. למנהג שמסדרין ההושענות כסדר שהם כתובים דהיינו אם חל יום ראשון של סוכות ביום ב' אומרים זה הסדר. ואם ביום ג' זה הסדר וכן כולם. כלל זה נקוט בידך לעולם אומרים ביום א' למען אמיתך. וביום ב' אבן שתיה אם חל בחול. אמת חותמו של הקב"ה. אבן שתיה בית המקדש. ואערוך שועי אומרים לעולם ביום ראשון דחה"מ כיון שכתוב בו גליתי בצום פשעי ע"כ ראוי להסמיכו ליום הכפורים. אלא שאין אומרים אותו ביו"ט או בשבת דהוי כמו תחנה לכן אומרים אותו ביום א' דחוה"מ. אדון המושיע אומרים לעולם ביום ד' דחוה"מ דהיינו יום ששי של חג לא קודם. משום דעיקרו מתוקן על המטר ומטר בחג סימן קללה לכן א"א אותו עד יום ששי שהוא סוף החג ויום קודם הושענא רבה. אע"ג שהמים הם סימן קללה בחג מ"מ כיון שכבר עברו כמעט כל ימי החג חוץ מיום אחד לית לן בה. ועוד שמקריאת פ' הקרבנות של יום הששי דרשו חז"ל רמז לניסוך המים והיין דכתיב בי' ונסכיה ביו"ד רבים משמע ניסוך מים וניסוך היין

ואם חל יום א' בשבת אז נדחה למען אמיתך מיום א' ואומרים אותה ביו"ט שני והי' ראוי לומר ביום א' דחוה"מ אבן שתיה. מה שהי' ראוי לומר ביום שני של יו"ט אלא שרצו לומר ביום א' דחוה"מ אערוך שועי. דכתיב בי' גליתי בצום פשעי. כדי להסמיכו ליה"כ מה שאפשר לכן אומרים אבן שתיה ביום ב' דחוה"מ: