טעמי המנהגים קצד

(תשצח) טעם. שמברכין על נטילת לולב ולא על נטילת אתרוג. הואיל ומינו גבוה מכולם וארבעת המינין שבלולב נקראין כולן בשם לולב. סוכה דף ל"א ע"א

(תשצט) טעם. שמנענעין בהודו תחלה וסוף ובאנא ה' הושיעה נא. משום שנאמר (דברי הימים ט"ז) אז ירננו עצי היער לפני ה' וגו' וכתיב בתר' הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו ואמרו הושיענו כלומר ירננו בעצי היער כאשר יצאו מלפני ה' זכאין כשבא לשפוט את הארץ ובמה ירננו בהודו ובהושיענו. אבודרהם. ועיין תוס' סוכה דף ל"ז ע"ב בד"ה בהודו

(תת) טעם. שמנענעין באנא ה' הושיעה נא ולא באנא ה' הצליחה נא. מפני שהנענע הוא לעצור רוחות רעות וטללים רעים ולגעור בשטן לפיכך צריך לנענעו על תפלת אנא ה' הושיעה נא כלומר הושיענו מאלו הניזקין אבל באנא ה' הצליחה נא ליכא למימר האי טעמא. שם

(תתא) עוד טעם. מפני ששניהם הם פסוק אחד ואין מנענעין בפסוק אחד שני פעמים. והטעם. שאנו מנענעין הלולב. להודיע כי נצחנו את כל המקטריגין עלינו כדרך המלכים הנוצחין ותופסין העיירות לוקחין הרומח ואות המלכות תלוי עליו ועולין על ראש המגדל ומוליכן ומביאים לכל רוח להודיע כי המלך נצח את הכל. שם

(תתב) עוד טעם. שמנענעין באנא ה' הושיעה נא ולא באנא ה' הצליחה נא. כי בחי' הושיעה קאי אמדרגת הנוטים לפעלות בבחי' הי' לך לעזרנו ובחי' הצליחה הוא בחי' בטחון בשב ואל תעשה דידן כמאמר דהמע"ה אני ישן על מטתו והשי"ת ילחם לנו. ולזה אנו מורים בחי' שב ואל תעשה באנא הצליחה. אשל אברהם להגאון הקדוש מבוטשאטש זצוק"ל סימן תרנ"א

(תתג) טעם. שאנו מנענעין בלולב בכל נענוע ג' נענועין קטנים. כדי להמשיך מג' מוחין שמשם המשיכו האבות כו'. וכתוב בספרים שגם בנענוע