טעמי המנהגים קצ
Taamei Haminhagim 190 · טעמי המנהגים · free full Hebrew text
Open in the reader →בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו וגו' עד שבעת ימים ושבעת ימים י"ד יום. ספר התניא סי' פ"א: עניני
(תשפב) טעם. שאין מברכין שהחיינו בשעת עשיית הסוכה. כיון שעכשיו נוהגין שאחד עושה לפעמים סוכה לכמה בני אדם ואין סברא שיברך העושה לאחרים שהרי אין שייך ברכת הזמן אלא בדבר שהוא שמח בעשייתה והעושה לאחרי' אינו שמח בעשייתה אלא העושה לעצמו לפיכך כל אחת שהיא שלו כשיכניס בה חייב לברך כמו הלובש בגד חדש אע"פ שהוא לא עשאו ואין הכל בקיאין בזה לכך נהגו לסמוך כולה אכסא דקידושא ואפי' העושה לעצמו. לבוש סי' תרמ"א ועי' ב"י שם. ועי' רוקח סי' רצ"ז כתיב מקרא קודש יהי' לכם מכאן שמקדישין ביו"ט
(תשפג) טעם. שאסור לסכך בדבר שמחובר לקרקע או בדבר שמקבל טומאה דכתיב חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך מיקבך ודרשינן במס' סוכה דף י"ב ממה שאתה מאסף מגרנך ומיקבך עשה לך סוכה דהיינו בפסולת גורן כגון קשין שנדושו ובפסולת יקב כגון אשכלות רקנין וזמורות. אלמא דדוקא תלוש בעינן לסוכה דהיינו דבר שצומח מן הארץ והוא עכשיו תלוש ואינו מקבל טומאה דומיא דפסולת גורן ויקב שיש בהם כל הדברים הללו. אבל עורות של בהמה אע"פ שלא נעבדו שאינם מקבלים טומאה וכן כל מיני מתכות ואבני' לא כיון שאין צומחין מן הארץ וכן בכלי' לא אפי' נשברו שעכשיו לא נשאר בהן שיעור קבלת טומאה פסולין דהואיל ואידחו אידחו. עי' לבוש סי' תרכ"ו וסי' תרכ"ט
(תשפד) טעם. שסוכה ונויה אסורין כל שבעה. משום דכשם שחל שם שמים על הקדשים ולכך הם אסורים בהנאה כך חל ש"ש על הסוכה שנאמר חג הסוכות שבעת ימים לה' מה חג דהיינו חגיגה לה' אף סוכה לה' מס' סוכה דף ט'
ואם התנה על אוכלים ומשקים שתולין בסוכה כדי לנאותה ואמר איני בודל מהן כל בין השמשות הרי זה מסתפק מהם בכל עת שירצה. או"ח סי' תרל"ח סעי' ב'. אבל בנויין שנותנים בדפנות כגון סדינים המצויירי' יש להקל להסירן מן הסוכה בכל עת שירצה ואפי' לא התנה עליהם מעיו"ט. והטעם. דכיון דמנהג העולם להסירן מהסוכה מחמת חשש גנבים או בפני הגשמים א"כ כל אדם שתולה דברים חשובים בסוכה לנוי ודאי אין דעתו אלא ע"ד המנהג ע"כ לא אתקצו כלל ואפי' לא התנו. ט"ז שם סק"ח: