טעמי המנהגים קפז

מהרי"ל דמזה הטעם אין אומרים בשבת תשובה צ"צ, ורמ"א סי' תר"ב כתב דבשבת תשובה המנהג לומר צ"צ

(תשסו) טעם שנקרא התפלה הזאת בשם נעילה. כי אז צדיקי הדור נועלים וסוגרים א"ע עם הקב"ה לבדו בהיכל מיוחד סגור ומסוגר ולא יתנו להכנס שמה ח"ו שום משטין ומקטרג. בשם הרב הצדיק הקדוש מוהר"ר צבי הכהן מרימנאב זצוק"ל

(תשסז) טעם. שאין היחיד מזכיר בתפלת נעילה (באתה הבדלת) של שבת. כיון שכבר סיים ברכת שבת ולא מצינו הזכרה אחר חתימת הברכה. ודוקא יחיד אבל הש"ץ שמחזיר התפלה ואומר גם הוידוי תוך התפלה יש לו להזכיר של שבת בוידוי שהרי יחתום אח"כ מקדש השבת וישראל ויום הכפורים. לבוש סי' תרכ"ג סעי' ג'

(תשסח) טעם. שאומרי' ז' פעמים ה' הוא האלהים ללוות השכינה שמתעלה לעלות למעלה משבעה רקיעים. באר היטב סי' תרכ"ג סק"ה. עוד טעם. כדי לבטל תתק"ג מיני חולאים ע"י מספר ז"פ ה' הוא האלהים. מגיד תעלומה

(תשסט) טעם. שאומרים ה' הוא האלהים בקול רם. לפי שצריך להתפלל יה"ר שיהא השם שלם והכסא שלם דהיינו הו"א ה"ו חסר מהשם שנאמר כי יד על כס י"ה א' חסר מן כסא ויהי' כסא שלם והשם שלם מטה משה אות תתי"ו: (תשע) טעם. שתוקעין לאחר נעילה. שהוא סימן לסילוק שכינה למעלה שנאמר עלה אלהים בתרועה. ט"ז סי' תרכ"ג ס"ק ב'

(תשעא) טעם. שתוקעין במוצאי יוה"כ. להודיע שהוא לילה ויאכילו את בניהם שהתענו. וגם להכין סעודת מוצאי יוה"כ שהוא כעין יו"ט. תוס' שבת דף קי"ד ע"ב בד"ה ואמאי. ועי' פ"מ סי' תרכ"ג סק"ב בשם מט"מ דלכן אומרים בליל מוצאי יוה"כ כמו בשבת ויו"ט יום טוב איש לחבירו ע"ש

(תשעב) עוד טעם. שתוקעין לאחר נעילה. זכר לתקיעה שתוקעין ביה"כ של יובל. כל בו: