טעמי המנהגים קפו

(תשס) עוד טעם. כדי שיתנו אל לבם השומעי' כמה צריך אדם להזהר מן החטא שהרי אהרן שהי' אוהב את הבריות ומקרבן לתורה לא עמדה לו זכותו ונתערבה לו שמחתו במיתת שני בניו הגדולים על שחטאו לפני ה' ומתוך זה שם שמים יתקדש ע"ד בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד. מטה משה סי' תתע"ד

(תשסא) טעם. שאנו אומרים אנא בשם או אנא השם ולא בכינוי בא"ד. מפני שהכהן לא הי' קורא אותו במקדש כמו שאנו קורין אותו בא"ד בשאר השמות אלא הי' קורא אותו במקדש בד' אותיותיו ככתיבתו. מה שאין אנו רשאין לקוראו כן כי הוא הנקרא שם המפורש שהוא המקור לכל השמות וכל השמות נאצלים ממנו ועליו אמרו ההוגה את השם באותיותיו בגבולים נעקר מן העולם חוץ מכ"ג בי"כ ואם היינו אומרים אנא י"י בא"ד הי' משמע שכן הי' לשון כ"ג בי"כ בב"ה בוידויין ולזה אנו אומרים אנא בשם או אנא השם. לבוש סי' תרכ"א סעיף ו'

(תשסב) טעם. שאין אנו אומרים אין כאלהינו בי"כ. לפי שעיקרו לא נתקן אלא להשלים הברכות שמדלגין בשבתות וי"ט מן הי"ח ברכו' וביו"כ בלאו הכי משלימין הברכו' בד' תפלות ובהרבה פיוטין כמו אהללך כו' גם פטום הקטורת אין צריך לאומרו לפי שהיא כלול כולו בעבודה ובשאר סליחות ופיוטי'. שם. ויותר טוב לאומרו ביחידות שהרי סימני הקטורת לא הוזכרו בעבודה. ט"ז סי' תרכ"ב סק"ג ועי' מ"א שם סק"א

(תשסג) טעם. שאין אומרים ואני תפלתי. לפי שמתענין. טור סי' תרכ"ב. ועיין לעיל סעי' שפ"א

(תשסד) טעם. שקורין שלשה במנחה בפרשת עריות. דכשם שהקב"ה הזהיר שלא לגלות ערוה כך לא יגלה ערות עונותינו. תוס' מגילה דף ל"א ע"א בד"ה במנחה. ועוד לפי דנפשו של אדם חשקה בעריות טפי מכל עבירות ע"כ מזהירין ע"ז ביוה"כ שהוא יום קדוש ונורא. רש"י שם ועי' ט"ז סי' תרכ"ב ס"ק ד'

(תשסה) טעם. שאין אומרים צדקתך אפי' אם חל בשבת. דכתיב בו משפטיך תהום רבה ואנו מבקשי' רחמי' ביוה"כ. לבוש שם סעי' ד' ועי'