טעמי המנהגים קפב

אלו לבד נתבטלו וכיון שכתנות עור הי' מאותו החטא וגם שגרם מיתה וחירוב. ולכן מטעם הנ"ל אסור לאבל מנעלים של עור וגם בתשעה באב. ש"ע של האר"י ז"ל

(תשמב) טעם. שנוהגים ללבוש ביוה"כ בגדים לבנים נקיים. דוגמת מלאכי השרת וכן נוהגים ללבוש קיט"ל שהוא לבן ונקי וגם לפי שהוא לבוש של מתים ועי"ז נכנע ונשבר לב אדם לעשות תשובה שלימה. לבוש סי' תר"י סעי' ד'

(תשמג) עוד טעם. ע"ד אם יהי' חטאיכם כשנים כשלג ילבינו פ"ח סי' תקפ"א בשם

מהרש"ל

(תשמד) טעם. ששוטחין עשבים ביום הכפורים על הרצפה בבית הכנסת ובבהמ"ד. משום שביום הזה מרבים בהשתחואות בפשוט ידים ורגלים וע"כ שוטחין עשבים להפסיק בינו ובין הקרקע ואפי' אם אין שם אבן משכית דיש לגזור אטו אבן משכית שאסור מן התורה דכתיב ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחוות עליה. רמ"א סי' סעי' ח' ועי' ט"ז שם ס"ק י"ד ועיי' מגילה דף כ"ב ע"ב

(תשמה) טעם. דיוה"כ בעשירי בחודש. מפני דחטא אדה"ר הי' בע"ש יום א' בר"ה וכשחטא קיבל עליו נזיפה דכתיב ואביה ירוק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים. ולא נתייחד הדיבור עמו עד אחר שכלו ז' ימי נזיפה כמו גבי מרים. ובשבת לא קיבל נזיפה רק ביום א' וא"כ כלו ז' ימי נזיפה בשבת וביום א' שהוא עשירי בחדש נתייחד הדיבור עמו ונתרצה לו (ולכן נקבע בו ביום ולכך כל האוכל ושותה בתשיעי וכו' דתשיעי הי' בשבת. ראיתי באיזה ספר

(תשמו) טעם. שנוהגין להתחיל כל נדרי מבע"י משום דאין מתירין נדרים בשבת ויו"ט. מ"א סי' תרי"ט ס"ק ה'. וטעם. שנוהגין להעמיד ב' אנשים אצל הש"ץ בשעה שאומר כל נדרי מפני שהולכי' בתחלה ואומרים ע"ד המקום וע"ד והקהל אנו מתירין להתפלל עם העבריינין ולזה בעינן ג' ומאחר שהולכים שם עומדי' שם עד אחר כל נדרי. דאי הטעם כדי שיהי' ג' מתירין א"כ נדרי אותן ג' מי, מתיר ואם הקהל אומרים בלחש וזה מהני להם א"כ ישבו כולן במקומן ויהנה התרת הקהל. דרכי משה שם: