טעמי המנהגים יח

ס"ק י' דהברכות שנא עשני גוי ושלא עשני עבד מברכין על יציאת נשמתו בלילה שלא נדבק בה נשמות עכו"ם או עבד א"כ גם גר יכול לברך כן ע"ש

(לד) טעם. שהאשה מברכת שעשני כרצונו מפני שהוא כמו שמצדיק את הדין על הרעה הבאה עליו. אבודרהם

(לה) עוד טעם. דאיתא בברכות דף ס"א ע"א ר' אבהו רמי כתיב זכר ונקבה בראם וכתיב כי בצלם אלקים עשה את האדם הא כיצד בתחלה עלה במחשב' לברוא ב' ולבסוף לא נברא אלא אחד ע"כ. ואם כן לפ"ז אחר כך כשלקח הש"י את הצלע וברא ממנה נקבה הנה נשלם המחשבה שהוא הרצון ולכך מברכת שעשני כרצונו. (מגיד תעלומה)

(לו) עוד טעם. דהנה מבואר במ"ר נעשה אדם שהקב"ה נמלך במלאכים על בריאת האדם והיינו כמבואר שם. לפי שאם האדם חוטא ח"ו פוגם גם בעולם המלאכים ע"כ צריך שיסכימו על עשייתו ואף שאם הקב"ה חפץ מי יאמר מר לו מה תפעל. אמנם מדרך ענוה כשהדבר נוגע לקטן נמלך הגדול בו. ואמנם דבריאת האשה עשה הקב"ה ברצונו לבד כי היא חלק מן האדם וכמו שלא ימלך על הראש ביחוד ועל שאר אברים ביחוד כן האשה חלק מן האיש כו' וכיון שהיא משלמת את האדם לכך נבראת ברצונו של הקב"ה בלי המלכת במלאכים וזהו שמברכת שעשני כרצונו דהיינו כרצון הקב"ה לבד בלי המלכת המלאכים. ישועות יעקב סי' מ"ו סק"ה

(לז) טעם. על ענין הברכות שבתחלתן מדבר כלפי השם כאלו הוא כנגדו ובסופן כאלו אינו כנגדו. משום שנאמר שויתי ה' לנגדי תמיד וכשמזכיר את השם ואומר ברוך אתה ה' הוא עומד לנגדו וכיון שאומר אח"כ מלך העולם נמצא שאינו עומד לנגדו שר"ל אותו אלהינו שהוא מלך העולם הוא קדשנו במצותיו וצונו לעשותם. אבודרהם. ועיין שבלי הלקט הלכה קס"ה שויתי ה' לנגדי תמיד רב אמר ברוך אתה ושמואל אמר ברוך הוא הלכך תקינו רבנן כתרווייהו ברוך אתה כרב אשר קדשנו כשמואל ע"ש

(לח) עוד טעם. מפני שהקב"ה נגלה ונסתר. נגלה מצד מעשיו ונסתר מצד אלהותו. וגם הנשמה נראית ונעלמת לכן הנפש מברכת בנכח ונסתר כמו שנאמר ברכי נפשי את ה' כו'. אבודרהם ועיין ערבי נחל פ' בלק דלכך אומרים תיכף מלך העולם בכדי שלא יהיה משמעות ללשון זה שאינו מולך רק עלינו ולכן אנו אומרים מיד גם כן מלך העולם לומר באמת שהוא מלך על כל האמצעיות וכולם הם משועבדים ונכנעים לו כי אין להם מציאות מבלעדו ע"ש: