טעמי המנהגים קעג

לחיים טובים כו' וכן בספר חיים ואין אומרים כן בזכרנו. משום שלא יתכן שאחר שכבר ביקש דבר היותר גדול שכבר אמר בהודאה וכתוב לחיים טובים שיאמר שוב עם הש"ץ זכרנו שהוא דבר היותר קטן שאין אומרים בו לחיים טובים רק לבסוף בהודאה אז אומרים עם הש"ץ וכתוב לחיים טובים וכן בספר שהוא ג"כ דבר היותר גדול. בשם הרב הצדיק הקדוש מהר"ש מבעלז זצוק"ל

(תשד) עוד טעם. מה שאין אומרים כן בזכרינו. ומי כמוך. משום דהנה ג' ראשונות דומה לעבד שמסדר שבח לפני רבו. משא"כ בג' אחרונות דומה לעבד הנוטל פרס מרבו ויוצא והולך לו (ברכות ל"ד). והנה הש"ץ הוא הנוטל פרס בעד כל הצבור. ע"כ בנטלו הפרס הנה כ"א אומר עמו ונוטל חלקו רחיים ולשלום. בני יששכר

(תשה) טעם. שבכל השנה אומרים אוהב צדקה ומשפט. משום שעושה עם המשפט צדקה משא"כ בימים אלו שבמקום המשפט אין צדקה אבל הקב"ה מרחיב הזמן. בנין אוריאל

(תשו) טעם. שאוכלין בליל ר"ה תפוח. רמז על שדי תפוחים הידוע על פי הקבלה. ט"ז סי' תקפ"ג. וראש כבש שנהי' לראש ולא לזנב. וזכר לאילו של יצחק. ואוכלים רימונים ואומרים נרבה זכיות כרימון. שלא לאכול אגוזים שאגוז בגימ' חטא (עם הכולל). ועוד שהן מרבים כיחה וניעה ומבטלים התפלה. א"ח שם. ושלא לישן ביום ר"ה. דאי' בירוש' מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזלי'. ט"ז שם. והאר"י אומר שאחר חצות מותר לישן שכבר נתעורר המלאך ע"י התפלות והתקיעות. עי' מ"א שם

(תשז) טעם. לאכילת קר"א (הנקרא האר"ביזי) בר"ה. כי הוא גדל מכח הלבנה שהוא מניע כח המים ומעורר החסדים והוא קר בפנים והוא התקררת והמתקת הדינין. בשם רב הצדיק הקדוש מוהר"ר פנחס מקאריץ זצוק"ל

(תשח) טעם. שבר"ה וי"כ אומרים יושב על כסא בלא ה"א. לפי שפירושו שהוא יושב עתה על כסא דין אבל בה"א המלך היושב פירושו הרגיל לישב אע"פ שאינו יושב עתה. לבוש סימן תקפ"ד סעיף א'

(תשט) טעם. שא"א הלל בר"ה וביה"כ. דאיתא בר"ה א"ר אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם מפני מה אין ישראל אומרים